www.fgks.org   »   [go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

נחף

נחף
שם בערבית نحف
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מוחמד זורי
גובה ממוצע[1] ‎317 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מאי 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 13,965 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 150
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.01 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 2,316 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 99
תחום שיפוט[4] 6,030 דונם
    - דירוג ארצי[2] 180
32°56′06″N 35°19′02″E / 32.9348677088505°N 35.3171422073921°E / 32.9348677088505; 35.3171422073921
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
2 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 227
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3794
    - דירוג ארצי[2] 185
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.8%
גילאי 5 - 9 10.1%
גילאי 10 - 14 9.5%
גילאי 15 - 19 10.7%
גילאי 20 - 29 18.6%
גילאי 30 - 44 19.7%
גילאי 45 - 59 14.4%
גילאי 60 - 64 2.7%
גילאי 65 ומעלה 4.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 5
תלמידים 3,463
 –  יסודי 1,628
 –  על-יסודי 1,835
מספר כיתות 147
ממוצע תלמידים לכיתה 25.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל נחף נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

נַחְףערבית: نحف) היא מועצה מקומית בצפון בישראל, בבקעת בית כרם (בקעת שגור) סמוך ומצפון לכרמיאל בלב הגליל. במקום הייתה התיישבות בלתי רציפה החל מתקופת הברונזה. הכפר הנוכחי הוקם במאה ה-15 והוא הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1968. בשנת 1961 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך הקמת העיר כרמיאל[6].

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2024 (אומדן), מתגוררים בנחף 13,965 תושבים (מקום 150 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 77.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,495 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]

מקור השם אינו חד-משמעי:

  • "נחיף" בערבית, משמעותו: "רזה", "קטן"
  • "לחף", משמעותו: מדרון ההר. במשך הזמן נשתנה השם.

במהלך המרד הערבי הגדול יצאו מהכפר פעולות חבלה רבות[8] ועל הכפר הוטלו מספר פעמים קנסות. בנובמבר 1937 הוטל על הכפר לממן הצבת ארבעה שוטרים, בגלל ניתוק קווי טלפון[9]. בדצמבר 1937 נכנס כוח של הצבא הבריטי לכפר ותפס בו מספר בתים[10]. באפריל 1938 פוצץ הצבא מספר בתים בכפר[11]. בספטמבר ובאוקטובר 1938 הוטלו קנסות על הכפר בגלל פגיעה בתחבורה בכביש עכו–צפת[12][13].

באוקטובר 1959 נחנך כביש גישה לנחף[14]. בשנת 1962 התגוררו בנחף כ-1,800 תושבים והכפר התפתח במידה רבה. בכפר היה בית ספר יסודי עד כיתה ח' ומועדון נשים שבו למדו הנשים עברית ומלאכות שונות[8]. לצד בקתות הטיט הישנות נבנו אז בתים חדשים מאבן[15]. בניית מכון מים לכפר התעכבה בגלל שבעלי הקרקע סירבו למכור אותה לצורך הקמת בית השאיבה[16]. באוגוסט 1968 הוקמה מועצה מקומית לכפר, בעת שמספר תושביו היה כ-3,000[17].

בין השנים 2018–2024 היה עבד אל-באסט קיס ראש המועצה המקומית. בשנת 2024 זכה בבחירות מוחמד זורי, ששימש לפני-כן כסגן ראש המועצה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחף בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף מאי 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ דן הורביץ, ועדת הכספים אישרה הפקעות, דבר, 30 באוקטובר 1962
    שמואל שגב, נוטרי האיבה בכרמיאל, מעריב, 8 בפברואר 1963
  7. ^ פרופיל נחף באתר הלמ"ס
  8. ^ 1 2 עמנואל הראובני, תגובות על מאמר כפר נחף, הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1962
  9. ^ עונשין וקנסות, הארץ, 16 בנובמבר 1937
  10. ^ פעולות הצבא בכפרי הצפון, דבר, 21 בדצמבר 1937
  11. ^ פיצוץ בתים בצפון, הצופה, 10 באפריל 1938
  12. ^ קנסות על 13 כפרים ערביים, הצופה, 1 בספטמבר 1938
  13. ^ פעולות עונשין נגד כפרים מתפרעים, הַבֹּקֶר, 26 באוקטובר 1938
  14. ^ נחנכו כבישי גישה לכפרי המיעוטים בגליל, דבר, 28 באוקטובר 1959
  15. ^ עמנואל הראובני, הכפר נחף - בית ספר לשנאת ישראל, הַבֹּקֶר, 1 ביוני 1962
  16. ^ מונעים הקמת מכון מים בכפר נחף, הארץ, 14 באוקטובר 1963
  17. ^ מועצה מקומית הוקמה בכפר נחף, דבר, 9 באוגוסט 1968