מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדומית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי האדומים, בארץ אֱדוֹם (סביב הרי אדום, בחלקים של ישראל ודרום מערב ירדן של ימינו). יש הרואים באדומית ניב עברי.[1]
ישנן עדויות מעטות לשפה, בהן כתובת אדומית מחרבת עוזה מבקעת ערד, אוסטרקון אדומי מתל אל ח'ליפה שבראש מפרץ אילת הכולל רשימת שמות, וכן מספר מצומצם של טביעות חותם המכילים שמות אדומיים. בתחילה נכתבה האדומית בכתב כנעני אולם החל מהמאה ה-6 לפני הספירה החלה לאמץ את הכתב הארמי. הכתובות המעטות מראות קרבה גדולה מאוד לעברית המקראית.
הניקוד בכל הכתובות משוער ומותאם לעברית המקראית. ניקודי הכתובות המנוקדות, פירושן ותארוכן על פי שמואל אחיטוב.[2]
ערך מורחב – כתובת אדומית מחורבת עוזה
אָמַר לַמֶּלֶך, אֱמֹר לְבִלְבֵּל
הֲשָלוֹם אַתָּ? וְהִבְרַכְתִּךָ
לְקוֹס. וְעֲתָּ תַּן אֶת הָאֹכֶל
אֲשֶר עִמָּד אֲחִאִמֹּה [...
וְהֵרִם עֲ[דִ]אֵל עַל מִזְ[בַּח
... פֶּן יֶ]חְמַר הָאֹכֶל
רְעֻאֵל
בַּדְק[וֹס]
שַׁלֻּם
קוֹסְבָּ[נָה?]
פָּגַעקוֹ[ס]
[...]דב[...]
שכך
רָפֻא
פָּגַעקוֹס
קוֹסְנָ[דַב?]
אוסטרקון קצר מאום אל־ביארה הנושא כתובת מנהלית, ניתן לזהותו לפי ההקשר כאדומי:[3]
שמן . ר[...
מעדר [.] מ[...
בד . ע [. .] ע[...
באום אל־ביארה נמצאה בולה הנושאת ציור של כרוב, עם כתובת המזכירה את קוס־גבר מלך אדום:[4]
לְקוֹסְגָּבַ[ר]
מֶלֶךְ אֱדֹם
מלך זה מוזכר כ־Qaus-gabri בכתובותיהם של אסרחדון ואשורבניפל מלך אשור.
בולה נוספת, שנמצאה בתל אל-ח'ליפה ומתוארכת למאה ה־6 לפנה"ס, נושאת את הכתובת:
לְקוֹסענל
עֶבֶד הַמֶּלֶךְ
"קוסענל" מפורש כ"קוס עָנָה לי" או כבקשה "קוס עֲנֵה לי".
בולה מבצרה, המתוארכת למאה ה־8 לפנה"ס:
לְמלכל
בע עֶבֶד
הַמֶּלֶךְ
"מלכלבע" הוא אולי כתיב משובש של "מלכבעל".
- ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' ו'
- ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' 213-218; הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 343-347.
- ^ Piotr Bienkowski (ע), Umm al-Biyara: Excavations by Crystal-M. Bennett in Petra 1960-1965, Council for British Research in the Levant (CBRL), 2011, עמ' 85–92
- ^ Piotr Bienkowski (ע), Umm al-Biyara: Excavations by Crystal-M. Bennett in Petra 1960-1965, Council for British Research in the Levant (CBRL), 2011, עמ' 79–81