www.fgks.org   »   [go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

אליס מילר (פסיכולוגית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־15:05, 21 באפריל 2018 מאת Ravit (שיחה | תרומות) (יצירה באמצעות תרגום הדף "Alice Miller (psychologist)")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
אליס מילר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 בינואר 1923
לבוב, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באפריל 2010 (בגיל 87)
סן רמי-דה פרובאנס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בזל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Heinrich Barth עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Andreas Miller עריכת הנתון בוויקינתונים
www.alice-miller.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליס מילר (Alice Miller, נולדה בשם אליסיה אנגלרד12 בינואר 192314 באפריל 2010), הייתה פסיכולוגית, פסיכואנליטיקאית ופילוסופית שוויצרית ממוצא פולני-יהודי. היא ידועה בשם ספריה על התעללות הורית בילדים, שתורגמו לשפות רבות, בעיקר רב המכר "הדרמה של הילד המחונן" (1981), שעורר עניין ציבורי. עמדותיה בעניין השלכותיה של התעללות הורית בילדים היו רבות השפעה, וכך גם ביקורתה על הפסיכואנליזה ועל הגישות המסורתיות לגידול ילדים שהיא תיארה כהרסניות.{{הערה|[https://www.theguardian.com/science/2010/may/31/alice-miller-obituary Alice Miller obituary], Cowan, Sue. The Guardian, 31 May 2010}}


ביוגרפיה

מילר נולדה בפולין בפיוטרקוב טריבונלסקי, למשפחה יהודית. היא הייתה בתם הבכורה של גוט ומיילך אנגלרד, ואחותה אירנה הייתה צעירה ממנה בחמש שנים. מ-1931 עד 1933 גרה המשפחה גרה בברלין, ועם עליית הנאצים לשלטון שבה לעיר הולדתה בפולין. במהלך מלחמת העולם השנייה הצליחה לברוח מהגטו בעירה ואף להבריח את אמה ואחותה משם, והיא חיה בורשה תחת שם אחר, אליסיה רוסטובסקה. אביה נפטר בגטו ב-1941.{{הערה|שם=מרטין|מיה סלע, [https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/.premium-1.2358824 בנה של גורו ההורות אליס מילר מספר על החיים הזוועתיים בצילה]}}

ב-1946 עברה לשוויץ, שם למדה באוניברסיטת באזל.

היא נישאה ב-1949 לסוציולוג השוויצרי אנדריאס מילר, במקור פולני קתולי, עימו עברה מפולין לשווייץ כסטודנטים. הם התגרשו ב-1973. נולדו להם שני ילדים, מרטין (ב-1950), ג'וליקה (ב-1956). זמן קצר לאחר מותה של אימו, התראיין מרטין מילר ל"דר שפיגל" וסיפר כי בילדותו הוכה שנים רבות על ידי אביו, בנוכחות אימו; תחילה סיפר כי התערבה וניסתה להגן עליו, אך מאוחר יותר טען שהיא לא התערבה, וכך גם כתב בספר על חייו בצילה, "הדרמה האמיתית של הילד המחונן.{{הערה|שם=מרטין}} אירועים אלה התרחשו עשרות שנים לפני שאליס מילר כתבה על הסכנות שבשיטות גידול ילדים אלו.

בשנת 1953 סיימה מילר דוקטורט בפילוסופיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה. בין השנים 1953-1960 למדה מילר פסיכואנליזה ועבדה עד 1980 בציריך.

ב-1980 הפסיקה לעסוק בפסיכואנליזה הקלאסית והתעמקה בחקר הילדות. היא ביקרה את אבות הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד וקארל יונג. בשלושת ספריה הראשונים עסקה בעיקר במה שתיארה ככתמים עיוורים בתחום הפסיכואנליזה, אך בספרה הרביעי היא כבר טענה כי הפסיכואנליזה כלל אינה מעשית. ב-1985 כתבה על מחקרה בתקופת עבודתה בפסיכואנליטיקאית: "במשך עשרים שנה ראיתי אנשים שמכחישים את טראומות הילדות שלהם, עושים אידיאליזציה להוריהם, ומתנגדים לאמת אודות ילדותם בכל דרך".

ב-1985 עזבה מילר את שוויץ ועברה ליישוב סן-רמי-דה-פרובנס בדרום צרפת. ב-1986 הוענק לה הפרס הספרותי ע"ש יאנוש קורצ'אק על ספרה "Thou Shalt Not Be Aware: Society's Betrayal of the Child".


ב-1987 הודיעה מילר בראיון על דחייתה את הפסיכואנליזה, ובשנה שלאחר מכן ביטלה את חברותה בחברה הפסיכואנליטית השוויצרית ובאגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית. לטענתה, התאוריה הפסיכואנליטית מונעת מקורבנות ההתעללות בילדים לזהות את הפגיעה שנגרמה להם, ולהתמודד עם השלכות ההתעללות, מכיוון שהיא משאירה אותם עם המסורת הישנה של האשמת הילדים והגנה על ההורים.[1]

אחד מספריה האחרונים של מילר, "Bilder meines Lebens" ("תמונות מחיי", 2006), הוא אוטוביוגרפיה לא-רשמית שבה בחנה את התהליך הרגשי שעברה מילדותה העשוקה, דרך פיתוח תיאוריות ותובנות. התהליך מתואר דרך הצגה ודיון על 66 ציורים מקוריים שציירה בשנים 1973-2005.[2]

עד מותה ב-2010 עסקה בהעלאת מאמרים וחומרים לאתר האינטרנט שלה ומענה למאות מכתבי קוראים. היא התאבדה בגיל 87 בביתה בדרום צרפת, לאחר שאובחנה בשלב מתקדם של סרטן הלבלב.

ספריה של מילר

הערות

תבנית:Reflist

קישורים חיצוניים

[[קטגוריה:נפטרים ב-2010]] [[קטגוריה:פסיכואנליטיקאים יהודים]] [[קטגוריה:יהודים פולנים]] [[קטגוריה:פסיכולוגים שווייצרים]]

  1. ^ Alice Miller: child abuse and mistreatment. (אורכב 29.03.2013 בארכיון Wayback Machine) 2015 Alice Miller.
  2. ^ Alice Miller. "Bilder meines Lebens, Alice Miller, Paintings 1975 - 2005". אורכב מ-המקור ב-2008-01-29. online gallery of paintings from the 2006 book {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)