"ויותר מכן מאסתו התורה מחמת ריבוי טינופו ושהוא ניזון מטינופים...ואילו היינו מגדלים חזירים למזון, היו נעשים השווקים ואף הבתים מטונפים יותר מבית הכסא" (מורה נבוכים חלק ג מח)
החזיר אוכל הכול: צמחים, חרקים, תולעים ובשר שהוא מוצא כשהוא נובר בחוטמו המחודד באדמה.
[כינוי גנאי] מי שמתנהג בגסות, לא מנומס; מי שאינו מתחשב באחרים; מטונף.
מדרש לקח טוב בפרשת שמיני מבאר כי חזיר נקרא כך משום שהוא מחזיר את כל גופו ואינו מחזיר את צווארו (עקיצה לכך שהוא זללן ומסורבל בשומן).
במדרש הגדול ויקרא יא ז : שאלו בני רומי את רבי מאיר למה חזיר נקרא כך וענה להם שהוא עתיד לחזור ולהיות כשר. והסבירו מפרשים (כמו 'אור החיים'-חיים בן עטר) שאין הכוונה שיהיה מותר לאכול חזיר רגיל כמו שהוא במצבו היום, אלא מדובר שלעתיד לבוא החזיר יוולד עם סימני כשרות שהם העלאת גרה והפרסת פרסה, (השוו: בשר מתורבת)
המטה בלא חיטוף בפה"פ הגרונית, אינו שוגה, אע"פ שזוהי דרך המלך במקורות. צורות עם שווא לפני הגרונית מותרות, למשל: יַחְזֹר, נֶחְזַר, לְהַחְזִיר, מָחְזָר (מֻחְזָר) וכיוצא באלה.