גמלא, ממש כמו אתר המצדה או אתרי עתיקות אחרים בארץ, היא יעד לטיולים רגליים נהדרים, המשלבים נופים יפים, המון טבע, היסטוריה ועתיקות, וגם בילוי משפחתי נחמד. אל שמורת גמלא כמעט כל אחד מגיע באיזשהו שלב במהלך שנות בית הספר במסגרת הטיול השנתי. גמלא טובה לביקורים גם בקיץ (למרות שחם מאוד) וגם בחורף, בימים לא גשומים במיוחד. הטיול באווירת הסתיו נעים, והרוח הנושבת מעוררת חושים.

 

שמורת יער יהודיה כוללת בתוכה את שמורת נחל גמלא ונחל דליות. העיר גמלא הדפה את צבאה העצום של האימפריה הרומית מספר פעמים, נהרסה עד היסוד במערכה אכזרית ולא יושבה עוד לעולם. בתקופת החשמונאים הייתה כאן אוכלוסייה יהודית גדולה מאוד. היישוב היהודי הגיע לשיא גדולתו בתקופת הורדוס, ממש בסוף ימי בית שני. כשמרדו בני העיר גמלא ברומאים, הושמה גמלא במצור במשך חודשים רבים, ורק לאחר כמה ניסיונות פריצה כושלים הצליחו אספסיאנוטס, שר צבא רומי, עם טיטוס בנו, לפרוץ לתוכה. אלפים נהרגו כאן בקרבות העזים ואחרים קפצו אל העמק ומצאו שם את מותם. רק מעטים מבני העיר שרדו והצליחו להימלט על נפשם. בשנת 67 לספירה נכבשה העיר והושמד מרכז המרד החשוב ביותר בארץ. בשנת 1967 נכבש המקום על ידי צה"ל במסגרת מלחמת ששת הימים. הארכיאולוג שניהל כאן את החפירות, שמריהו גוטמן, חשף שרידים מרשימים ביותר של החומה המקיפה את העיר ממזרח, מצא כאן כל מיני מבני מגורים, בית כנסת מפואר ומאות אבני קלע וראשי חץ, עדות לקרב הקשה.  על אחת מהמטבעות שנמצאו כאן חרוטה הכתובת "לגאולת ירושלים הקדושה" מה שמראה את הזיקה של בני המקום לירושלים.

 

סעו בכביש עוקף כינרת, צמח-עין גב (מס' 92) ופנו בצומת מעלה גמלה מזרחה, לכביש מס'  869 המטפס לרמת הגולן. בצומת דליות פנו שמאלה (צפונה) ב"דרך המפלים" (כביש 80) ושוב שמאלה, בעקבות השילוט, לשמורת גמלא, בדרך עפר רחבה ועבירה לכל רכב.

 

עתה פנו מערבה ושימו לב לכינרת, בסתיו התצפית מכאן משגעת. מנגד נמצאת העיר גמלא. גבעת גמלא עשויה סלע גיר, ופסגתה עטויה סלע בזלת. עם השנים חתרו נחל דליות ונחל גמלא, העוטרים את הגבעה מדרום ומצפון, בסלע הגיר הרך ויצרו בו קניונים עמוקים ומרשימים. כיפת הבזלת הקשה שמרה על ראש הגבעה מבלייה, וכך נוצר צוק נישא, ובראשו נבנתה העיר גמלא שזכתה בביצור טבעי.

 

יש כאן שביל המסומן באדום המוביל למפל נחל דליות. יש אפשרות ללכת בו כ- 4 ק"מ, או לחזור לצומת השבילים. מצומת זה נגיע מערבה על פי השילוט "לשביל העתיק". 200 מטרים אחר כך נגיע לתצפית נוספת על העיר גמלא. שימו לב כאן ללוחות המתכת שעליהם חרוטים קטעים מספרו של יוסף בן מתיתיהו המתארים את סופה הטרגי של העיר. הגיעו אל שפת המצוק בזהירות וצפו על העיר. אם תרצו לראות את שרידי העיר מקרוב תוכלו לרדת בשביל מפותל ונוח אבל קחו בחשבון שהדרך חזרה ארוכה ותלולה.

 

עתה המשיכו עם השביל צפונה. אנחנו מגיעים את אחת האטרקציות המרכזיות של האתר הזה: תצפית הנשרים. שימו לב מימין למרפסת התצפית, תראו כאן שרידי בית-בד השייכים לכפר דייר קרוח. על המצוקים האדירים מקננים הנשרים הגדולים של השמורה שעד לפני כמה שנים כמעט נעלמו מכאן כליל.  תוכלו כיום לראות אותם דואים באוויר בין המצוקים בחפשם טרף על האדמה. מוטת כנפיהם אדירה והם מרשימים ביותר. שמו של הנשר בא לו מפני שנשרו שיערות ראשו. חוץ מהנשרים הגדולים תוכלו לראות כאן עופות דורסים נוספים כמו החיוואי, הרחם ועוד.

 

עולם החי באזור עשיר ומגוון מאוד. אפשר לראות צבאים רבים, שועלים, תנים וזאבים וגם חזירי בר, דורבנים וחתולי בר. אם תשמרו על השקט ותתקרבו בזהירות תראו את השפנים מתחממים על הסלעים ביום שמש. תמצאו כאן גם מיני עצים רבים ביניהם עצי שיזף מצוי, לבנה רפואית, אלון התבור ואלה אטלנטית. באביב, לאחר חורף גשום, יש כאן פריחה מדהימה שאסור לפספס - שלל צבעים מכסה את המדרונות.

 

עתה נמשיך על פי השילוט למפל גמלא. היזהרו לא ללכת על שפת המצוק, הוא תלול מאוד ומסוכן. שימו לב למבני אבן הבזלת הגדולים הנקראים דולמנים (שולחנות אבן), הם בני כ- 4,000 שנה. מאות כאלה תמצאו בכל רחבי רמת הגולן. הם שימשו בעבר כקברים לתושבי האזור, ובחלק מהם נמצאו גם כלי חרס ומתכת שהונחו ליד עצמות המת.

 

דרך השביל הזה נגיע עד מהרה למפל גמלא. נחצה את הנחל בגשרון העובר מעל המפל ונגיע אל מרפסת התצפית ממנה נתצפת על המפל המרשים. זהו נחל גמלא שהוא יובל של נחל דליות והוא חורץ בבזלת מפל שגבהו כ- 51 מטרים, מה שהופך  אותו בעצם למפל הגדול ביותר בארץ.

 

עתה נשוב בדרך בה הגענו אל רחבת החנייה. בדרך תוכלו לעבור בשרידי הכפר הביזנטי דייר קרוח. נמצא כאן שריד עתיק עם כתובות ביוונית. בין בתי הכפר, בצל האקליפטוסים, הותקנו ספסלים ושולחנות אבן וכאן תוכלו לעצור למנוחה, לפיקניק נחמד או סתם לשתות קפה, לפני שתחזרו אל הרכב.