ילדים משחקים בפארק בריטניה באדיבות: קרן קיימת לישראל

ממש עוד מעט תתחיל פריחת החורף הגדולה בכל הפארקים והיערות סביב ירושלים ובגליל. אבל כבר עכשיו אפשר וכדאי לצאת ולראות איך פני האדמה משתנים עם בוא החורף. הצבע הצהוב של הקיץ מפנה מקום לירוק שבוקע מהאדמה, פרחים חדשים נפתחים והטבע כולו ניעור לחיים. נצא הפעם לאחד הפארקים המיוחדים יותר באזור, פארק בריטניה, המשמש הן לטיולי שטח נפלאים והן לפיקניקים משפחתיים.

פארק בריטניה, באזור יערות ירושלים, משתרע על פני 40,000 דונם בלב שפלת יהודה, על פני גבעות עטורות ביערות נטועים ובחורש טבעי. בפארק אתרי נוף, צמחייה מגוונת ואתרים ארכיאולוגיים רבים. פיתוח הפארק מהווה חלק ממאבק אקולוגי לשמירת השטחים הפתוחים של מרכז הארץ, אזור העומד בלחצי פיתוח ובינוי מואצים.

קק"ל הכשירה את הפארק בתרומתה של קהילת יהדות בריטניה והקימה בו חניוני נופש פעיל, שבילי הליכה, שבילי אופניים, דרכי נוף, אתרים ארכיאולוגיים, מסלולי טיול ומצפורי נוף. הפארק הינו מודל של פארק קיים, המתוכנן בשימת דגש רב על ההיבטים האקולוגיים והחברתיים שלו, תוך הסתכלות אל מאה השנים הבאות - פיתוח בר קיימא.

הגיאוגרפיה של האזור מעניינת מאוד. שפלת יהודה מהווה מדרגת ביניים החוצצת בין מישור החוף ממערב והרי יהודה ממזרח. גבעות השפלה משתפלות ברום של כ-450 מטר ועד ל-150 מטר מעל פני הים. מבחינה גאולוגית השפלה היא אגן קערי, כלומר, אזור שבו שכבות הסלע התקמטו והן פונות כלפי מטה. הקער התמלא, החל מלפני כ-60 מיליון שנה, בסלעים רכים ולבנים מסוג קירטון וחוואר. סלעים אלה מכוסים במקומות רבים בציפוי של קרום גירי קשה, הידוע בשם נארי. עוביה של שכבת הנארי אינו עולה בדרך כלל על שני מטרים. בסוג סלע זה אפשר לחפור וניתן למצוא באזור הפארק (ובמקומות אחרים, כמו בית גוברין) מערכות של מערות חפורות, אשר שימשו למסתור בתקופת מרד בר כוכבא.

פארק בריטניה נמצא בתחום אזור אקלימי המוגדר כלח למחצה, שהוא יותר חם בהשוואה להרי יהודה. הטמפרטורה בחורף נעימה, ורק לעתים נדירות היא יורדת מתחת לאפס. בקיץ חם. כמות המשקעים השנתית הממוצעת בסביבה עומדת על כ-490 מ"מ.

בימי קדם היה בשפלה יישוב מפותח מאוד. מקורות המים העיקריים של התושבים היו בארות ובורות מים שנחצבו בסלעי הקירטון הרכים. בורות מים אלה הם מסימני ההיכר הבולטים של השפלה.

פארק בריטניה, חלון באדיבות: קרן קיימת לישראל

עולם הצומח כאן עשיר מאוד. בפארק בריטניה תוכלו למצוא חלקות נאות של הצומח טבעי, אף על פי שברוב שטחי שפלת יהודה לא נותרו חורשים טבעיים רבים. במערב הפארק, בשטחי השפלה הנמוכה, צומח חורש פתוח, המורכב בעיקרו מעצי חרוב גדולים וביניהם שיחי אלת המסטיק, וצמח מלווה חשוב אחר - אשחר ארצישראלי.

איזה עוד צמחים תמצאו כאן? במדרונות שמסביב לרמת אבישור צומח חורש מפותח וסבוך של אלון מצוי, אלת המסטיק, אלה ארצישראלית, בר זית בינוני, לבנה רפואי, אשחר ארצישראלי ואחרים. החורש סבוך במיוחד במפנה הצפוני, שם מצטרפים לצמחים עצי קטלב מצוי. במקומות הפתוחים נפוצים מאוד שיחי לוטם שעיר ולוטם מרווני. בחורף ובאביב פורחים שם בשפע פרחים ססגוניים: כלנית מצויה, רקפת מצויה, צבעוני ההרים ועוד רבים אחרים. קק"ל נטעה בחלקו הצפוני של פארק בריטניה יערות מגוונים, כשהעץ הבולט ביותר ביער המחטני הוא אורן ירושלים. בסביבות תל עזקה ניטע בשנות ה-50 יער של עצי חרוב, המניבים פרי משובח ביותר.

גם לא מעט בעלי חיים מוצאים פה שקט ושלווה. יש כאן מזון ומקלט להמון מינים: צבאים, קרקל ותן, וגם דורבן, ארנבת, עכבר, חולדה ועוד. בתחום הפארק מקננים עשרות מינים שונים של עופות. במערות ובבורות הרבים מקננים התנשמת, הקאק, יונת הסלע והבז המצוי. בשדות המעובדים נפוץ העפרוני המצויץ, ואילו בראשי העצים הגבוהים מקנן החויאי. עוד עופות שתמצאו ותשמעו כאן: הקוקיה המצויה, העורבני הצווחני, השרקרק המצוי ועוד. על גזעי העצים נתלו על ידי אנשי הקק"ל תיבות קינון, המיועדות למשוך אליהן מגוון ציפורי חורש שמקוננות בתוך הגזעים כמו הירגזי והנקר הסורי.

המסלול אותו בחרנו הפעם, מני רבים המוצעים בפארק, הינו בדרך הנופית - ממצפה משואה עד לתל עזקה. לאורך הדרך המשולטת, מצויים אתרים ארכיאולוגיים מרתקים, מצפורי נוף המשקיפים על נופיו הפראיים של הפארק ועמדות מסתור המאפשרות תצפית במגוון חיות בר. שבילי הליכה קצרים מובילים אל פינות חמד נסתרות בין בוסתנים ומדרגות חקלאיות עתיקות.

נתחיל את סיורנו ממצפה משואה, ברום של 372 מטר מעל פני הים, מרחבת מגדל התצפית נוכל לראות היטב את נופי השפלה, הרי יהודה סוגרים ממזרח ומישור החוף במערב. מצפה משואה זכה לשמו בזכות הכתובת שנתגלתה בתל לכיש: "כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני. כי לא נראה את עזקה". בתקופות קדומות תקשורת בין יישובים נעשתה בעזרת משואות אש. לצורך כך נבחרו נקודות נישאות למרחקים כדוגמת המצפה.

נמשיך בדרכנו צפונה מן המגדל אל מערת הפעמון, בקרבת חורבת עקבה. המערות הרבות שנחצבו בסלעים באזור שימשו למספר צרכים: החומר שנחצב נוצל למטרות בנייה, הקרירות שבמערה אפשרה אכסון ושימושים חקלאיים כגון: מחסה לבעלי חיים, גת לדריכת ענבים או בית בד. באחת המערות יש אבן ים, חלק מבית בד עתיק, שבו ייצרו שמן זית זך. בית הבד נבנה לפני כ- 1,500 שנה, בתקופה הביזנטית. עם השנים ננטשו המתקנים שהיו במערות ואת מקומם תפסו חיות בר רבות המוצאות במערות מחסה.

משם נמשיך אל מצפור עקבה בו שתי מרפסות, מהאחת נוכל לראות את שיפוליו המערביים של הפארק ושפלת החוף. לאורך קו האופק משתרע הים התיכון. למרגלות המצפור נראים בין גבעות: קיבוץ בית ניר, מושב לוזית ואתר מערות לוזית.

מהמרפסת השנייה, למי שיש משקפת וסבלנות, יוכל לחזות במעופי הראווה המרשימים של החוואים המקננים באזור זה באביב ובקיץ. שימו לב לגזעי העצים. בפארק תלויות תיבות קינון, המיועדות למשוך אליהם מיגוון ציפורי חורש שמקננות בתוך הגזעים, כמו הירגזי והנקר הסורי.

לפני שנמשיך הלאה מומלץ להתרווח למנוחה בחניון שריגים הסמוך, בצל העצים ולשלוח את הילדים להשתעשע במתקני המשחק. במקום שולחנות וברזי מים – נוח לפיקניק.

מכאן נשוב אל הדרך ונמשיך בנסיעה אל עמדת מסתור החרוב. אזור זה מתאפיין בעצי החרוב והאלה הארצישראלית. זוהי יחידת נוף המזמנת לתוכה חיות רבות ומגוונות. המסתור נבנה תחת צילו של עץ חרוב, שממנו ניתן להשקיף "רואים אך בלתי נראים" על בעלי החיים. מול המסתור, בתחתית האפיק, ממוקמת בריכת מים, מקור מים יחיד באזור. הקפידו על תנועות איטיות ושימרו על שקט מרבי בהגיעכם לאתר. עם מעט מזל תצפו בשתיית ציפורים או בצבי ותן חשדניים יורדים לשתייה.

משם נמשיך בתוך גיא קטן, נטוע מטע זיתים עתיקים. העצים בני כמה מאות שנים. ניתן להגיע אליהם בהליכה ברגל, בדרך חקלאית, שיצאה מכיוון עג'ור דרומה.

משם נגיע אל מצפור לוזית, במרפסת התצפית ניתן לראות כיצד בנו חקלאי עג'ור קירות הפרדה בין החלקות. מצד צפון נשקפים נופי מישור החוף, העיר אשדוד, תל צפית העתיקה, נחל האלה ומושב עגור.

נסיים בתל עזקה. במקום נמצאו שרידים של הישוב הקדום עזקה, שנזכר כבר במלחמותיו של יהושע על ארץ ישראל. שמם של שמשון, ירבעם ודוד נקשרו בחבל ארץ זה. מחנה פלישתים חנה למרגלות התל שבראשו ניצב גוליית. שם גבר דוד על פלישתים, וסלל את דרכו למלוכה על ישראל. עמק האלה נפרש למרגלות התל. פלישתים, רומאים ומוסלמים בחרו בעמק כנתיב שהובילם אל ההר לכיבוש ירושלים.

מנזר בית ג'ימאל

הטיול בשיתוף: קרן קיימת לישראל