קרן קימת לישראל בחרה להנציח את זכרו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, בפארק רחב ידיים ביערות שער הגיא ואשתאול. קורות חייו של יצחק רבין, יליד ירושלים, שנלחם לפריצת המצור עליה בתש"ח ולאיחודה במלחמת ששת הימים משולבים בסיפור הקמתה של מדינת ישראל. על כן נדמה , שאין דרך נאותה יותר להנציחו . על שלט ההנצחה ביער נחקקו הדברים שאמר ראש הממשלה המנוח בעת חתימת הסכם אוסלו ב', דברים המסמלים את הקשר בין דמותו של רבין לבין אדמת ארץ ישראל: "כל מקום בארץ הנביאים, כל כרם, כל שדה, הוא חלק בלתי נפרד מקורותינו, מן ההבטחה האלוהית לנו ולזרענו אחרינו. כאן נולדנו, כאן יצרנו עם. כאן יצרנו מקלט לנרדפים וכאן בנינו מדינת מופת דמוקרטית".

ההחלטה על הקמת פארק יצחק רבין נתקבלה בקק"ל שבועיים לאחר הרצח המתועב, וזמן קצר לאחר מכן החלה קק"ל בהפיכת יערות שער הגיא למוקד חינוכי ובשחזור דרך בורמה ומשלטי הקרבות של תש"ח. פארק יצחק רבין משתרע על פני כ- 15,000 דונם באזור שער הגיא, מנחשון ובקוע במערב ועד לאנדרטת פורצי הדרך לירושלים במזרח. בפארק יוקם בעתיד מרכז לחינוך וידיעת הארץ המושתת על פרקים במורשתו של יצחק רבין, וכן יתקיימו בו פעילויות נופש ותיירות.

קרן קימת לישראל  הכשירה בפארק שתי דרכים החוצות אותו לאורכו  - "דרך המשלטים   " ממנה מתפצלת דרך דיפנבקר  ( צפונית לכביש מס' 1 ) ודרך " שלוחת השיירות " דרומית לו . הדרכים מתאימות למעבר של רכב פרטי והן מובילות את המטייל לפניות היפות של הפארק .

חניון הפורצים ודרך שלוחת המשלטים :

חניון הפורצים מנציח את זכרם של פורצי הדרך לירושלים, אשר נאבקו במצור שהטילו הערבים על העיר בימי מלחמת העצמאות . קק"ל הכשירה כאן חניון הממוקם בצל עצי האורן עם שולחנות פיקניק, מתקני שעשועים ברזי מים ושלטי הסברה .

מן החניון מסתעפת דרך הקרויה על שם ג'ון דיפנבקר, ידיד ישראל שהיה ראש ממשלת קנדה בשנים 1957-1963. הדרך עוברת במדרון הנשקף על נחל אילן. מאז השריפה הגדולה בשער הגיא , קק"ל עמלה על שיקום היער והחורש הטבעי שנפגעו ממנו. כשלושה ק"מ מחניון הפורצים מוצבים משוריינים מימי מלחמת העצמאות, מנקודה זו יורדת דרך דיפנבקר לערוץ נחל אילן ועוברת דרך חורבת עלקת, שבה נמצאים שרידי בתים ובורות מים. בהמשך מתחברת הדרך לדרך עפר הבאה משער בגיא הפונה צפונה למבוא חורון, לחניון באר איוב ולעיינות אילון. כקילומטר וחצי לשער הגיא מסתעפת הדרך מזרחה ( מסומנת באדום ) ומוליכה לאתר אבני המיל. כאן רוכזו מספר אבני מיל שסימנו את תוואי הדרך הקדומה.

דרך דיפנבייקר ברכס המשלטים בפארק יצחק רבין - שער הגיא

תוואי המסלול: מאנדרטת הפורצים ועד הכניסה לשער הגיא (מאחורי תחנת הדלק פז).
קושי: מתאים לכל המשפחה ברכב פרטי, ומשלב בתוכו נסיעה ועצירה לתצפיות.
אורך המסלול :  כ- 10 ק"מ
 

הדרך קרויה על שמו של ג'ון דיפנבייקר, ידיד ישראל שהיה ראש ממשלת קנדה בשנים 1963-1957הדרך מתחילה בחניון פורצי הדרך, דרך גן לאומי הרי יהודה, ברכס המשלטים, ומעניקה תצפית מרהיבה על כביש ירושלים-תל אביב בשער הגיא. 
 
במלחמת העצמאות פיקד יצחק רבין ז"ל על חטיבת הראל של הפלמ"ח שלחמה בגזרה זו והצליח במאמץ אדיר ובקרבנות רבים לפרוץ כאן את המצור על ירושלים.
 

כיצד להגיע?
 

לבאים מכביש ירושלים-תל אביב, (כביש מס' 1, ליד סימן ק"מ 45) לפני צומת שורש, יש שילוט

כניסה לחניון.

לבאים מהכיוון ההפוך, תל-אביב ירושלים יש לרדת במחלף עין חמד, לעלות לכיוון אבו גוש-קריית ענבים, בכיכר הראשונה לבצע סיבוב פרסה ולשוב אל כביש מס' 1 לכיוון תל-אביב. ומשם לרדת בסימן הק"מ ה- 45. נחנה את המכונית ברחבת חניון פורצי הדרך. 
 

המסלול
 
ראשיתו של המסלול באנדרטת פורצי הדרך לירושלים אליו נגיע ברגל מהחניון. האנדרטה העשויה בסיס בטון שממנו יוצאים שישה מוטות מתכת, המסמלים את הפריצה לעבר ירושלים במלחמת העצמאות. היא מעוצבת בדמות אצבעות המצבעות על הכיוון לבירה. ליד האנדרטה נותרו שוחות ושרידים של חומה עתיקה שנבנתה מאבנים גדולות, שרידי יישוב ערבי - ח'רבת א-זנקלה.
מכאן יש תצפית נוף לעבר שפלת החוף וגוש דן. לרגלי האנדרטה יש כותבת : " למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט".
 

נחזור חזרה ברגל לחניון, שהוא גם אתר הנצחה ללוחמי גדוד 6 של הפלמ"ח, שאנשיו ליוו במלחמת העצמאות את שיירות פורצי הדרך לירושלים. נכנס למכונית וניסע בדרך עפר מסומנת באדום אל דרך רכס המשלטים ואל דרך הקרויה על שמו של ג'ון דיפנבייקר, ידיד ישראל שהיה ראש ממשלת קנדה בשנים 1963-1957.  בכניסה לדרך, כדאי לעצור ולהצטייד במפת המסלולים שניתנת בחינם בתיבת החלוקה שבסמוך לשלט ההסבר. אנו נכנסים למעשה למתחם יערות נווה אילן-החמישה והכפירה ולגן לאומי הרי יהודה. .
 

הדרך עוברת בגדה הדרומית של נחל יתלה ולאחר כ- 1 ק"מ מגיעה לאתר שבו מוצבים שרידי משוריינים ומשאיות מימי מלחמת העצמאות, (אלה הנצפים גם מכביש מס' 1). באתר ניצבת עמדה להסבר קולי, בעברית ובאנגלית המספרת על פריצת הדרך הנצורה. אפשר להאזין לשיר

"באב אל וואד" ששרה יפה ירקוני.  
 
מכאן נמשיך כ- 1.5 במעלה ההר, עד למקום שבו מסתעפת ימינה דרך המסומנת בירוק (המובילה לנחל אילן ותל עזקה) אל "הגן היפני". נחנה את הרכב בצומת העפר, ונטייל ברגל בגן המוקדש לאב אוצוקו - מייסד אגודת בית שלום היפנית. בגן דגם מנייטורי של מפת ישראל, בקטע שבין החרמון לכנרת, דרך יובלי הירדן המתפתלים, העשויים ממיגוון אבנים, לצד דגם גדול יותר המשתרע על שלוחת ההר ומגיע עד לפסגתו, העשוי אף הוא מאבנים, אדמה וחול, שלכל אחד משמעות רוחנית וסימלית. החרמון בדמות סלע על פסגת ההר, הצופה אל הנוף הפראי של הרי יהודה. הגן משלב בתוכו עקרונות אסתטיים-מסורתיים המאפיינים את הגנים היפנים.
על פי אמנותם של חברי הקהילה, ירושלים היא המפתח לשלום העולם, ולכן הגן נמצא על אם הדרך לירושלים.    
 
נחזור אל הרכב ונמשיך בדרך דיפנבייקר בסימון האדום, ונתקדם כ- 1 ק"מ תוך כדי שאנו צופים אל עבר רכס שער הגיא. אפשר לעצור בתצפית נוף מדהימה לבית המשאבות שבשער הגיא. התצפית ממחישה היטב את חשיבותו האסטרטגית של הרכס.
נתקדם ברכב הלאה, כ 1 ק"מ, אל משלט 7, נחלוף ביער לזכרו של זבולון המר, מי שהיה שר חינוך בממשלת ישראל. אפשר לרדת מהרכב ולגשת לתצפית על נוף יער נווה אילן). לוחמי חטיבת "הראל" כבשו את המשלט מידי כוחות "צבא ההצלה" של קאוקג' ב- 11 במאי 1948. יומיים לאחר מכן ניסו הערבים לכבוש את המקום מחדש, אך נסוגו לאחר קרב קשה.
 
נחזור אל הרכב, וניסע בדרך דיפנבייקר (הסימון האדום) דרך משלט 8, אל יעדנו הבא, מרחק כ- 2 ק"מ משלט 10. במלחמת העצמאות ניצב כאן משלט ישראלי שתפס עמדה מול "רכס התותחים" הירדני שבאזור לטרון. (הנמצא כיום בתחום פארק איילון-קנדה.  נמשיך בדרך ונגיע לצומת. ימינה - אפשר להגיע אל פארק איילון-קנדה, בהתאם לשילוט, ושמאלה אל שער הגיא. אנו
ניסע שמאלה, אל שער הגיא. בטרם נסיים, נראה מבנה שהינו מצד תורכי בחורבת חרסיס. מבנה ששימש את התורכים לשמירה על הדרך מיפו לירושלים. בסמוך למבנה בור מים. כאן למעשה סיימנו את מסלול דרך דיפנבייקר. כ- 100 מטר נסיעה מהמצד אנו מאחורי תחנת הדלק "פז". ממנה אפשר להתחבר עם כביש תל אביב - ירושלים (כביש מס' 1).    

מיקומו של הפארק מאפשר למבקרים בו להכיר יחידות גיאוגרפיות ואתרים היסטוריים המייצגים את תולדות הארץ למן תקופת התנ"ך. הוא מושתת על יחידות נוף גדולות: החלק הארי של הפארק נמצא בשפלת יהודה, באיזור דרך בורמה, ואילו שאר השטחים נמצאים בשיפולי הרי יהודה ובהרי יהודה עצמם – ברכס השיירות. שער הגיא מהווה נקודת חיבור בין יחידות נוף אלו.

ציר הפארק הראשי נמשך לאורך דרך בורמה ודרך הג'יפים. המוקדים העיקריים הם דרך בורמה, חאן שער הגיא, רכס השיירות, רכס המשלטים, מצפה הראל, תצפית נוה שלום, עיינות סוסין ומרכז קק"ל באשתאול. כאן הייתה זירת קרבות עזים וקשים על הדרך לירושלים בתש"ח, וכאן פרצו את המצור הכוחות שעליהם פיקד מפקד חטיבת הראל של הפלמ"ח, יצחק רבין.

בנוסף לאתרי מורשת קרבות תש"ח מצויים בפארק אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים שונים, מדרגות (טראסות) ושרידי חקלאות קדומה אחרים המהווים עדות לרצף ההיסטורי של ההתיישבות היהודית במקום מאז ימי המקרא. שרידי דרך רומית, מבנים ביזנטיים ועותומניים ואתרי התיישבות מהעת החדשה, כולל ישובי ההר של העולים החדשים מראשית שנות המדינה, הם חלק ממגוון של נופים ואתרים מעניינים הפזורים בשטח.

נוף ייחודי זה מאפשר עריכת פעילויות לקבוצות שונות, בעיקר נוער וחיילים – כגון מחנאות, סדאות, קיום כנסים, צעדות ואירועים אחרים, כדוגמת מסעות לאורך דרך בורמה וסיורים בעקבות לוחמים. בפארק יפותחו מחנה נוער, מרכז הדרכה, מתחמים מיוחדים לקבוצות לימוד והסברה ואתרי בילוי ונופש.

בפארק יהיו מרכיבים שונים: 

- שערי כניסה ראשיים – בדרום במצפה הראל; בנוה שלום; במזרח, מכביש שורש – בית מאיר ומאנדרטת פורצי הדרך לירושלים; ובמרכז, שתי כניסות מכביש צומת שער הגיא – צומת שמשון.
- ציר ראשי לאורך דרך בורמה ודרך הג'יפים. 
- מרכז מידע ומוקד חינוך ונוער במצפה הראל. 
- מוקד תיירות בתצפית נוה שלום.
- מרכז מידע לפארק ותצוגה על העליה לרגל ירושלים בחאן שער הגיא.
- מוקד יערני המשלב חינוך ותיירות בנושאי היער, במרכז אגף הייעור של קק"ל באשתאול.
- שלושה אזורי שהייה לנופש – במצפה הראל, בעיינות סוסין ובעין מסילה.
- אתרי מורשת קרב שבהם ישוחזרו שדות הקרב המצויים לאורך דרך בורמה ועל רכס השירות.
- חניוני פיקניק באיזור דרך בורמה וברכס השיירות.
- אתרים ארכיאולוגיים שישוחזרו ויפותחו בתיאום עם רשות העתיקות.
- שבילים ראשיים להולכי רגל בדרך בורמה המקורית ובדרך לעיינות סוסין, בדרך האילות (מביר חילו לעין חילו), ברכס השיירות (ממשלט 16 עד לחניון בורמה הגדול), ושבילים נוספים במעבה היער.
- נקודות תצפית עם שילוט פנורמי ודברי הסבר שיפוזרו ברחבי הפארק.

עוד בימי לימודיו בבית-הספר החקלאי "כדורי", אימץ יצחק רבין את הערכים של שמירת הקשר עם הקרקע. ערכים אותם מגשימה קק"ל הלכה למעשה במפעל הייעור ופיתוח הקרקע שלה. בתקופת שירותו הצבאי, כאלוף פיקוד הצפון, פגש רבין בעמדות באנשי קק"ל שעסקו בפריצת דרכי ביטחון ובנטיעות וראה בהם חלק מאנשיו. כראש ממשלה נענה תמיד לפניותיה של קק"ל וגילה עניין רב בפעולותיה. כאשר נאם בחום רב באחד מכנסי ראשי הקק"ל שהתקיים בירושלים אף הציע רבין להניח על הבמה קופה כחולה כדי שהכל יראו כיצד הוא משלשל לתוכה מטבע, כאות לתמיכתו בפעילותה של קק"ל. תמיכה בלתי-אמצעית זו הופגנה גם באירועים רבים אחרים, שהאחרון שבהם היה טקס ההכרזה על מפעל "נגב של צמיחה". בטקס, שהתקיים ביום 4/7/1995 ליד מאגרי המים שבנתה קק"ל באזור נחל הבשור, אמר רבין: "כשקרן קימת מובילה, אני בטוח שהתכנית תושלם!"

קק"ל רואה לעצמה זכות גדולה בהנצחת זכרו של יצחק רבין - ידיד נאמן, מנהיג דגול ואמיץ לב.