תהילים קל"ח
תהילים קל"ח הוא המזמור ה-138 בספר תהילים. (מזמור 137 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה). מזמור זה הוא אחד הראשון מתוך אסופת מזמורים המשויכים לדוד. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'.[1]
תהילים קל"ח
לְדָוִד: אוֹדְךָ בְכָל-לִבִּי; נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶךָּ. |
|---|
|
א לְדָוִד: אוֹדְךָ בְכָל-לִבִּי;נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶךָּ. |
חלוקת המזמור
עריכההמזמור נחלק לשלושה חלקים:[2]
| פסוקים | כותרת |
|---|---|
| א'-ג' | המשורר מהלל את ה' |
| ד'-ו' | מלכי הארץ משבחים את ה' |
| ז'-ט' | תפילת המשורר לגאולה |
כותרת המזמור
עריכההמשורר מבקש להודות לה': "אוֹדְךָ בְכָל-לִבִּי; נֶגֶד אֱלֹהִים אֲזַמְּרֶךָּ." ורש"י מפרש נגד אלהים אזמרך - לעיני השרים (מלאכים). ר' דוד אלטשולר מפרש "נגד אלהים - הם השופטים והחכמים כמו עד האלהים יבא דבר שניהם" (ספר שמות, פרק כ"ב). המשורר מבקש להודות לה' בנוכחות הגויים ואלילים אשר הם המכנים אותם אלוהים וזאת כדי להדגיש כי ה' הוא האלוהים. האלוהים אשר מופיע בפסוק א' הוא אלוהי המלכים אשר מודים לו (פסוק ד').[2]
תוכן המזמור
עריכההמזמור הוא מזמור תודה לה' הנאמרת על ידי אדם יחיד. המזמור נפתח בהודיה וסיומו נאמרים דברי תחינה מפי בעל המזמור.[3] דברי התודה נאמרים בתחילה על ידי המשורר ואחר כך מפי מלכי הארץ. המשורר בדבריו מספר המשורר כי בעבר חטא אך קריאתו לה' חיזקה את אמונתו והוא שב והתחזק ועל כך הוא מודה לה'. המשורר מבקש לתת במה לתודתו ולפרסמה בקרב הגויים אשר ראוי שיברכו ויודו לה'. לאחר דברי ההודיה מסיים המשורר בתחינה לה' שיצילו מכף אויביו.[4]