תאו מים – הבדלי גרסאות

תאו מים
	תאו מים
מצב שימור
	מצב שימור: מבוית;
	מצב שימור: מבוית;
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	פריים
תת־משפחה:	פרים
סוג:	תאו
מין:	תאו מים
שם מדעי
	Bubalus bubalis; ‏ליניאוס, 1758
תחום תפוצה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־22:32, 18 ביוני 2024

תאו מים או באפלו מים אסייתי (שם מדעי: Bubalus bubalis), בערבית ג'מוס, הוא בעל חיים גדול דמוי פר, המשמש לעיתים קרובות כמקנה בתת-היבשת ההודית, וכן גם בדרום אמריקה, בדרום אירופה, בצפון אפריקה ובישראל.

מוצאו של תאו המים הוא מהמין – תאו אסייתי (Bubalus arnee), הנמצא כעת בסכנת הכחדה וחי בטבע בהודו, בבנגלדש, בנפאל, בבהוטן ובתאילנד. תאו המים המבוית נוצר כתוצאה מאלפי שנים של רבייה סלקטיבית, כנראה בתת-היבשת ההודית או בדרום-מזרח אסיה. זהו בעל חיים גדול, משקלו עולה על 500 ק"ג ויכול להגיע אף לטונה. אורכו 2–3 מטרים.

התאו משמש למשא, לבשר ולחלב. גללי התאו משמשים כדשן, ואף לדלק לאחר ייבוש. בקנבורי שבתאילנד, בפקיסטן, בדרום מערב קרנטקה בהודו, יש מרוץ תאו שנתי המכונה קאמבאלה.

בשנת 2000, ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות העריכו כי יש 158 מיליון תאואי מים בעולם, וש-97% מהם (כ-153 מיליון) נמצאים באסיה.

תאו המים המבוית נפוץ מסביב לעולם, בעיקר בתוך האזור הטרופי. בכמה אזורים כמו בצפון אוסטרליה ישנם תאואי פרא.

קיימים שני זני תאו עיקריים:

תאו הביצות – נפוץ בדרום אסיה ומשמש בעיקר לעבודה.
תאו הנהרות – נפוץ בהודו, משם הועבר לפני מאות שנים גם לאיטליה ולארצות אירופאיות אחרות, את תאו הנהרות מגדלים גם בעיראק ובמצרים שם משמש בעיקר לייצור בשר ולמשא. זן זה נמצא גם בישראל.

גזע תאו מים נוסף הוא הקראבאו מהפיליפינים.

תאו המים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאו הנמצא בארץ הוא מהגזע תאו הנהרות^[1] וידוע בשמו הערבי ג'מוס.

קיימת אי בהירות מתי הגיע התאו לארץ ישראל וכיצד נקרא בתקופות קדומות, אך ככל הנראה לא נקרא תאו וייתכן שנקרא כוי.^[2]

בתקופה הערבית הקדומה נעשה מאמץ ממלכתי להבאת תאואי מים מאזור סינד בפקיסטן של היום לתחומי סוריה וכך כנראה הגיעו תאואים אלה גם לתחומי ארץ ישראל.

קיימת בידנו עדות על גידול הג'מוסים בצפון עמק החולה בשנת 724 לערך, בתיאורו של הצליין האנגלי וילבלד:

"הם מגדלים שם בקר יוצא דופן: גבו ארוך, רגליו קצרות וקרניו עצומות. כולם בעלי גוון סגלגל. במקום זה יש ביצות עמוקות, וכאשר מגיע הקיץ והשמש מכה בחזקה וחושפת את הקרקע, הבקר הזה נע לעבר הביצות וטובל את כל גופו ורק ראשו מבצבץ".

— וילבלד הצליין

הגאוגרף אלמקדסי ציין לשבח בין מוצרי החקלאות של מחוז פלסטין במאה העשירית את חלב הג'מוסים (לבן אלג'נאמיס).

בתעודות מנהל עות'מאניות מן המאה השש-עשרה נזכר מס על גידול ג'מוסים ועל שחיטתם באזורים שונים בארץ, למשל עמק החולה, עכו, ביצות השרון ויפו, אזורים בהם היו ביצות המתאימות לגידולם. בכל אותם אזורים ניתן היה לראות ג'מוסים עוד בתחילת המאה העשרים.^[3]

על שמו של הג'מוס (ברבים ג'מאסין) נקראו גם שמות מקומות בערבית: ליד תל אביב היו שני כפרים, ג'מאסין א-שרקי וג'מאסין אל-ע'רבי, שתושביהם גידלו ג'מוסים בירקון; ברמלה הייתה קיימת ברכת אל-ג'מוס; למרגלות החרמון נמצאת עין מרג' אל ג'מוס^[4] ועוד. השם "אבו ג'מוס" משמש גם כשם משפחה^[5].

היישוב העברי המתחדש ראה בביצות אויב שיש לנקז אותו וליבשו. נעשו כמה ניסיונות לשלב את הג'מוסים באינוונטר בהמות הבית אך ללא הצלחה וללא המשכיות. צמצום שטחי הביצות וחוסר הביקוש לבשרם וחלבם של הג'מוסים הביאו לצמצום מספרם. למרות זאת בסוף תקופת המנדט הבריטי היו באגם החולה ובבקעת הבטיחה בצפון מזרח הכנרת כ-5,000 ג'מוסים.

לאחר קום המדינה נעלמו הג'מוסים מתחומי מדינת ישראל.

בעקבות מלחמת ששת הימים התגלה עדר ג'מוסים בביצות הבטיחה בצפון הכנרת. עדר זה, העדר האחרון ששרד, הועבר ב-1967 מבקעת הבטיחה לשמורת אגם החולה, ומונה כיום מאות בודדות, מעדר זה הועבר גרעין רבייה לשמורת עין אפק^[6].

כיום (2022) קיימות שתי חוות אשר מגדלות ג'מוסים לתעשיית החלב: אחת במושב ביצרון והשנייה ביישוב חניאל שבמועצה אזורית עמק חפר^[7].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדר תאואים
קראבאו – גזע פיליפיני של תאו מים – מתפלש בבוץ
זוג תאואים
תאו מים באי רינקה, אינדונזיה
תאואים חורשים שדה
ראש של תאו מתאילנד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא תאו מים בוויקישיתוף

תאו מים, באתר ITIS (באנגלית)
תאו מים, באתר NCBI (באנגלית)
תאו מים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
תאו מים, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
תאו מים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
תאו מים, באתר GBIF (באנגלית)
animal/river-buffalo תאו מים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ הבופאלו או התאו, באתר מועצת החלב
^ אלקנה ביליק, http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/tora/dvarim/maamarim/dvarim14-bilik.htm?printview=true, דעת
^ זוהר עמר וירון סרי, מתי הגיעו הג'מוסים לנופי המים של ארץ ישראל?, באתר יד יצחק בן צבי
^ עין מרג' אל ג'מוס, באתר איזי
^ ישראל מושקוביץ, האסיר אבו ג'מוס: "ראיתי פירצה והחלטתי לברוח", באתר ynet, 23 במאי 2002
^ הג'מוסים חוזרים לביצות, באתר רשות הטבע והגנים
^ שגיא קופר, מוצרלה די בופלה – גם בישראל, באתר ynet, 17 בנובמבר 2005

[1] הבופאלו או התאו, באתר מועצת החלב

[2] אלקנה ביליק, http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/tora/dvarim/maamarim/dvarim14-bilik.htm?printview=true, דעת

[3] זוהר עמר וירון סרי, מתי הגיעו הג'מוסים לנופי המים של ארץ ישראל?, באתר יד יצחק בן צבי

[4] עין מרג' אל ג'מוס, באתר איזי

[5] ישראל מושקוביץ, האסיר אבו ג'מוס: "ראיתי פירצה והחלטתי לברוח", באתר ynet, 23 במאי 2002

[6] הג'מוסים חוזרים לביצות, באתר רשות הטבע והגנים

[7] שגיא קופר, מוצרלה די בופלה – גם בישראל, באתר ynet, 17 בנובמבר 2005

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 }}
 [[קובץ:Walking the water buffalo.jpg|ממוזער|200px|תאו מים עם רוכבת בתאילנד]]
-'''תאו מים''' או '''באפלו מים אסייתי''' ([[שם מדעי]]: ''Bubalus bubalis''), בערבית '''ג'מוס''', הוא [[בעלי חיים|בעל חיים]] גדול דמוי שור, המשמש לעיתים קרובות כ[[בקר|מקנה]] ב[[תת-היבשת ההודית]], וכן גם ב[[דרום אמריקה]], בדרום [[אירופה]], ב[[צפון אפריקה]] ובישראל.
+'''תאו מים''' או '''באפלו מים אסייתי''' ([[שם מדעי]]: ''Bubalus bubalis''), ב[[ערבית]] '''ג'מוס''', הוא [[בעלי חיים|בעל חיים]] גדול דמוי [[פר]], המשמש לעיתים קרובות כ[[בקר|מקנה]] ב[[תת-היבשת ההודית]], וכן גם ב[[דרום אמריקה]], בדרום [[אירופה]], ב[[צפון אפריקה]] וב[[ישראל]].
-מוצאו של תאו המים הוא מהמין - [[תאו אסייתי]] (''Bubalus arnee''), הנמצא כעת בסכנת הכחדה וחי בטבע ב[[הודו]], ב[[בנגלדש]], ב[[נפאל]], ב[[בהוטן]] וב[[תאילנד]]. תאו המים [[ביות בעלי חיים|המבוית]] נוצר כתוצאה מאלפי שנים של רבייה סלקטיבית, כנראה בתת-היבשת ההודית או ב[[דרום-מזרח אסיה]].
+מוצאו של תאו המים הוא מהמין – [[תאו אסייתי]] (''Bubalus arnee''), הנמצא כעת ב[[סכנת הכחדה]] וחי בטבע ב[[הודו]], ב[[בנגלדש]], ב[[נפאל]], ב[[בהוטן]] וב[[תאילנד]]. תאו המים [[ביות בעלי חיים|המבוית]] נוצר כתוצאה מאלפי שנים של רבייה סלקטיבית, כנראה בתת-היבשת ההודית או ב[[דרום-מזרח אסיה]]. זהו בעל חיים גדול, משקלו עולה על 500 [[ק"ג]] ויכול להגיע אף ל[[טונה (מסה)|טונה]]. אורכו 2–3 [[מטר]]ים.
 התאו משמש ל[[משא]], ל[[בשר]] ול[[חלב]]. [[גללים|גללי]] התאו משמשים כ[[דשן]], ואף ל[[דלק]] לאחר ייבוש. ב[[קנבורי]] שבתאילנד, ב[[פקיסטן]], בדרום מערב [[קרנטקה]] בהודו, יש [[מרוץ]] תאו שנתי המכונה קאמבאלה.
-בשנת [[2000]], [[ארגון המזון והחקלאות]] של [[האומות המאוחדות]] העריכו כי יש 158 מיליון תאו מים בעולם, וש-97% מהם (כ-153 מיליון) נמצאים ב[[אסיה]].
+בשנת [[2000]], [[ארגון המזון והחקלאות]] של [[האומות המאוחדות]] העריכו כי יש 158 מיליון תאואי מים בעולם, וש-97% מהם (כ-153 מיליון) נמצאים ב[[אסיה]].
-תאו המים המבוית נפוץ מסביב לעולם, בעיקר בתוך [[האזור הטרופי]]. בכמה אזורים כמו בצפון [[אוסטרליה]] ישנם [[התפראות|תאואי פרא]] והם אף חוקיים לציד. עם זאת מדובר בבהמות מסוכנות היכולות להתנפל עם קרניהם על ציידים ולעיתים להרוג.
+תאו המים המבוית נפוץ מסביב לעולם, בעיקר בתוך [[האזור הטרופי]]. בכמה אזורים כמו בצפון [[אוסטרליה]] ישנם [[התפראות|תאואי פרא]].
 קיימים שני זני תאו עיקריים:
 * תאו הביצות – נפוץ בדרום אסיה ומשמש בעיקר לעבודה.
-* תאו הנהרות – נפוץ בהודו, משם הועבר לפני מאות שנים גם לאיטליה ולארצות אירופאיות אחרות, את תאו הנהרות מגדלים גם בעיראק ובמצרים שם משמש בעיקר לייצור בשר ולמשא זן זה נמצא גם בישראל.
+* תאו הנהרות – נפוץ בהודו, משם הועבר לפני מאות שנים גם ל[[איטליה]] ולארצות אירופאיות אחרות, את תאו הנהרות מגדלים גם ב[[עיראק]] וב[[מצרים]] שם משמש בעיקר לייצור בשר ולמשא. זן זה נמצא גם ב[[ישראל]].
 גזע תאו מים נוסף הוא ה[[קראבאו]] מ[[הפיליפינים]].
 == תאו המים בישראל ==
-התאו הנמצא בארץ הוא מהגזע תאו הנהרות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://milk.org.il/הכבשה-2/|הכותב=|כותרת=הבופאלו או התאו|אתר=מועצת החלב|תאריך=}}}} וידוע בשמו הערבי ג'מוס.
+התאו הנמצא בארץ הוא מהגזע תאו הנהרות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://milk.org.il/הכבשה-2/|הכותב=|כותרת=הבופאלו או התאו|אתר=מועצת החלב|תאריך=}}}} וידוע בשמו ה[[ערבית|ערבי]] ג'מוס.
-קיימת אי בהירות מתי הגיע התאו לארץ ישראל וכיצד נקרא בתקופות קדומות, אך ככל הנראה לא נקרא תאו וייתכן ונקרא [[כוי]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/tora/dvarim/maamarim/dvarim14-bilik.htm?printview=true|הכותב=אלקנה ביליק|כותרת=http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/tora/dvarim/maamarim/dvarim14-bilik.htm?printview=true|אתר=דעת|תאריך=}}}}
+קיימת אי בהירות מתי הגיע התאו ל[[ארץ ישראל]] וכיצד נקרא בתקופות קדומות, אך ככל הנראה לא נקרא תאו וייתכן שנקרא [[כוי]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/tora/dvarim/maamarim/dvarim14-bilik.htm?printview=true|הכותב=אלקנה ביליק|כותרת=http://www.daat.ac.il/he-il/tanach/iyunim/tora/dvarim/maamarim/dvarim14-bilik.htm?printview=true|אתר=דעת|תאריך=}}}}
-בתקופה הערבית הקדומה נעשה מאמץ ממלכתי להבאת תאואים מאזור [[סינד]] ב[[פקיסטן]] של היום לתחומי סוריה וכך כנראה הגיעו התאואים גם לתחומי ארץ ישראל.
+בתקופה הערבית הקדומה נעשה מאמץ ממלכתי להבאת תאואי מים מאזור [[סינד]] ב[[פקיסטן]] של היום לתחומי [[סוריה]] וכך כנראה הגיעו תאואים אלה גם לתחומי [[ארץ ישראל]].
-קיימת בידנו עדות על גידול הג'אמוסים בצפון [[עמק החולה]] בשנת 724 לערך, בתיאורו של הצליין האנגלי וילבלד:
+קיימת בידנו עדות על גידול הג'מוסים בצפון [[עמק החולה]] בשנת [[724]] לערך, בתיאורו של ה[[צליין]] האנגלי וילבלד:
-"הם מגדלים שם בקר יוצא דופן : גבו ארוך, רגליו קצרות וקרניו עצומות. נולם בעלי גוון סגלגל. במקום זה יש ביצות עמוקות, וכאשר מגיע הקיץ והשמש מכה בחזקה וחושפת את הקרקע, הבקר הזה נע לעבר הביצות וטובל את כל גופו ורק ראשו מבצבץ".
+{{ציטוט|תוכן="הם מגדלים שם בקר יוצא דופן: גבו ארוך, רגליו קצרות וקרניו עצומות. כולם בעלי גוון סגלגל. במקום זה יש ביצות עמוקות, וכאשר מגיע הקיץ והשמש מכה בחזקה וחושפת את הקרקע, הבקר הזה נע לעבר הביצות וטובל את כל גופו ורק ראשו מבצבץ".|מקור=וילבלד הצליין}}
-הגאוגרף [[אל-מקדסי|אלמקדסי]] ציין לשבח בין מוצרי החקלאות של מחוז פלסטין במאה העשירית את חלב הג'אמוסים (לבן אלג'נאמיס).
+ה[[גאוגרף]] [[אל-מקדסי|אלמקדסי]] ציין לשבח בין מוצרי החקלאות של מחוז פלסטין במאה העשירית את חלב הג'מוסים (לבן אלג'נאמיס).
-בתעודות מנהל עות'מאניות מן המאה השש-עשרה נזכר מס על גידול ג'אמוסים ועל שחיטתם באזורים שונים בארץ, למשל עמק החולה, עכו, ביצות השרון ויפו, אזורים בהם היו ביצות המתאימות לגידול תאואים ובכול אותם אזורים ניתן היה לראות את התאואים גם בתחילת המאה העשרים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_117.3.pdf|הכותב=זוהר עמר וירון סרי|כותרת=מתי הגיעו הג'מוסים לנופי המים של ארץ ישראל?|אתר=יד יצחק בן צבי|תאריך=}}}}.
+בתעודות מנהל [[האימפריה העות'מאנית|עות'מאניות]] מן המאה השש-עשרה נזכר מס על גידול ג'מוסים ועל שחיטתם באזורים שונים בארץ, למשל [[עמק החולה]], [[עכו]], ביצות [[השרון]] ו[[יפו]], אזורים בהם היו [[ביצות]] המתאימות לגידולם. בכל אותם אזורים ניתן היה לראות ג'מוסים עוד בתחילת [[המאה העשרים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_117.3.pdf|הכותב=זוהר עמר וירון סרי|כותרת=מתי הגיעו הג'מוסים לנופי המים של ארץ ישראל?|אתר=יד יצחק בן צבי|תאריך=}}}}
-על שמם של התאואים (ג'מוס) נקראו גם שמות מקומות בערבית: ליד תל אביב היו שני כפרים, [[ג'מאסין א-שרקי]] ו[[ג'מאסין אל-ע'רבי]], שתושביהם גידלו תאואים בירקון, ברמלה הייתה ברכת אל ג'מוס, למרגלות החרמון נמצאת עין מרג' אל ג'מוס{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://easy.co.il/page/9401550|הכותב=|כותרת=עין מרג' אל ג'מוס|אתר=איזי|תאריך=}}}}, והשם אבו ג'מוס משמש גם כשם משפחה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1905795,00.html|הכותב=ישראל מושקוביץ|כותרת=האסיר אבו ג'מוס|אתר=|תאריך=}}}}.
+על שמו של הג'מוס (ברבים ג'מאסין) נקראו גם שמות מקומות בערבית: ליד תל אביב היו שני כפרים, [[ג'מאסין א-שרקי]] ו[[ג'מאסין אל-ע'רבי]], שתושביהם גידלו ג'מוסים בירקון; ב[[רמלה]] הייתה קיימת ברכת אל-ג'מוס; למרגלות [[החרמון]] נמצאת עין מרג' אל ג'מוס{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://easy.co.il/page/9401550|הכותב=|כותרת=עין מרג' אל ג'מוס|אתר=איזי|תאריך=}}}} ועוד. השם "אבו ג'מוס" משמש גם כשם משפחה{{הערה|{{ynet|ישראל מושקוביץ|האסיר אבו ג'מוס: "ראיתי פירצה והחלטתי לברוח"|1905795|23 במאי 2002}}}}.
-היישוב העברי המתחדש ראה בביצות אויב שיש לנקזם ולמעט ניסיונות מועטים לא הכניס את התאואים למעגל חיות המשק שבו, צמצום שטחי הביצות וחוסר הביקוש לבשרם ולחלבם הביא לצמצום במספרם, למרות זאת בסוף תקופת המנדט היו באגם החולה וב[[בקעת הבטיחה]] בצפון מזרח הכנרת כ – 5,000 ג’מוסים.
+[[היישוב|היישוב העברי המתחדש]] ראה ב[[ביצות]] אויב שיש לנקז אותו וליבשו. נעשו כמה ניסיונות לשלב את הג'מוסים באינוונטר בהמות הבית אך ללא הצלחה וללא המשכיות. צמצום שטחי הביצות וחוסר הביקוש לבשרם וחלבם של הג'מוסים הביאו לצמצום מספרם. למרות זאת בסוף תקופת [[המנדט הבריטי]] היו באגם החולה וב[[בקעת הבטיחה]] בצפון מזרח [[הכנרת]] כ-5,000 ג'מוסים.
-התאואים נעלמו מתחומי מדינת ישראל לאחר קום המדינה.
+לאחר קום המדינה נעלמו הג'מוסים מתחומי [[מדינת ישראל]].
-בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] התגלה עדר תאואים בביצות הבטיחה בצפון הכנרת, עדר זה, העדר האחרון ששרד, הועבר ב 1967 מבקעת הבטיחה לשמורת אגם החולה, ומונה כיום מאות בודדות, מעדר זה הועבר גרעין רבייה לשמורת עין אפק{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://minim.parks.org.il/סלמנדרה/הגמוסים-חוזרים-לביצות/|הכותב=|כותרת=הג'מוסים חוזרים לביצות|אתר=רשות הטבע והגנים|תאריך=}}}}.
+בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] התגלה עדר ג'מוסים בביצות [[הבטיחה]] בצפון ה[[כנרת]]. עדר זה, העדר האחרון ששרד, הועבר ב-[[1967]] מבקעת הבטיחה לשמורת [[אגם החולה]], ומונה כיום מאות בודדות, מעדר זה הועבר גרעין רבייה ל[[שמורת עין אפק]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://minim.parks.org.il/סלמנדרה/הגמוסים-חוזרים-לביצות/|הכותב=|כותרת=הג'מוסים חוזרים לביצות|אתר=רשות הטבע והגנים|תאריך=}}}}.
-כיום קיימות שתי חוות האחת - במושב ביצרון, והשנייה, ביישוב חניאל שבגליל אשר מגדלות תאואים לתעשיית החלב{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3170304,00.html|הכותב=שגיא קופר|כותרת=מוצרלה די בופלה - גם בישראל|אתר=Ynet|תאריך=}}}}.
+כיום (2022) קיימות שתי חוות אשר מגדלות ג'מוסים לתעשיית החלב: אחת במושב [[ביצרון]] והשנייה ביישוב [[חניאל]] שב[[מועצה אזורית עמק חפר]]{{הערה|{{ynet|שגיא קופר|מוצרלה די בופלה – גם בישראל|3170304|17 בנובמבר 2005}}}}.
 ==גלריה==
 <gallery>
 קובץ:Water buffalo bathing.jpg|עדר תאואים
-קובץ:Philippine Carabao.jpg|[[קראבאו]] - גזע פיליפיני של תאו מים - מתפלש בבוץ
+קובץ:Philippine Carabao.jpg|[[קראבאו]] – גזע פיליפיני של תאו מים – מתפלש בבוץ
 קובץ:BUFFALO159.JPG
 קובץ:BinhQuoiWaterBuffalo Jun2005.jpg|זוג תאואים
@@ שורה 71: / שורה 72: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה|Bubalus bubalis}}
-* {{בריטניקה}}
 {{מידע טקסונומי}}
+* {{בריטניקה}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 78: / שורה 79: @@
 {{פרים}}
+{{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קארולוס ליניאוס]]
 [[קטגוריה:בקר]]
-[[קטגוריה:בעלי חיים שוכני ביצה]]
+[[קטגוריה:בעלי חיים בביצות באסיה]]
+[[קטגוריה:יונקים חצי-מימיים]]
+[[קטגוריה:בעלי חיים בביצות אוסטרליה]]
 [[קטגוריה:מינים מבויתים]]
+[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1758]]
+[[קטגוריה:מינים מתפראים]]

פרים
בקר
פר	יאק הבית • יאק הבר • גאור • גאיאל • בנטנג • קופראי • בקר הבית
ביזון	ביזון אמריקאי • ביזון אירופי
תאו	תאו מים • תאו אסייתי • תאו הפיליפינים • אנואה השפלה • אנואה ההרים
סינצרוס	תאו אפריקני
סאולה	סאולה
סלילני קרניים
קודו	קודו ניאלה • קודו הרים • בונגו • קודו זוטר • קודו משורטט • קודו סילבטיכוס • קודו הביצות • קודו גמלוני
אילנד	אילנד ענק • אילנד מצוי
קצרי קרניים
ארבע קרן	ארבע קרן
נילגאי	נילגאי