קשקשת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:56, 6 באפריל 2018

קשׂקשׂת (בלשון הדיבור גם קשקשים, ובעבר נקראה גם פיטיריאזיס קפיטיס - Pityriasis capitis) נגרמת כתוצאה מהשרה מרובה מדי של תאי עור מתים מהקרקפת’ תאי עור מתים ונושרים באופן טבעי, ולכן השרה מועטה היא טבעית ונפוצה למדי וסביר להניח שלא תטריד את האדם מבחינה אסתטית. לעומת זאת, בני אדם מסוימים, מסיבות מחלת עור או כתוצאה מגורמים סביבתיים, חווים השרה חריגה בכמותה הגדולה, שאליה יכולים להתלוות אדמומיות או גרד של העור, ואי-נוחויות אחרות. ברוב המקרים קשקשת יכולה להיות מטופלת בקלות בעזרת שמפו ייעודי. חלק מהשמפואים (בעברית תקנית: שמפונים) ניתנים על ידי רופאי עור, בהתאם לסוג הקשקשת שאובחנה. קשקשת איננה אורגניזם כמו כינים, אלא עור מת שנאסף על הקרקפת. קשקשת לא זוהתה כגורם לנשירת שיער או להיווצרותה של קרחת.

השרה מרובה יכולה גם להיות תסמין לסבוריאה דרמטיטיס, פסוריאזיס, זיהום פטרייתי או כתוצאה מהתרבות חריגה של כינת הראש.

קשקשת היא תופעה כלל עולמית וגורמת לאנשים רבים בעיות חברתיות או פגיעה בדימוי העצמי.

אבחון האטיולוגיה לקשקשת

אבחון האטיולוגיה (סיבתיות) לקשקשת נעשה אצל רופא עור (דרמטולוג). לרוב מדובר בפתולוגיה דרמטולוגית מוכרת הניתנת לטיפול בשמפו רפואי ולעיתים גם בשימוש באמצעים נוספים, לאו דווקא רפואיים גרידא, עליהם הרופא יכול להמליץ.

הגורמים לקשקשת

עם התחדשותה הבלתי פוסקת של שכבת עור האפידרמיס, תאי עור ישנים נדחפים החוצה, שם הם בסופו של דבר מתים ונושרים. אצל רוב בני האדם תאי עור אלה קטנים מכדי שיהיו נראים. לעומת זאת, תנאים מסוימים גורמים לתחלופת תאים מהירה באופן חריג, במיוחד באזור הקרקפת.

אצל רוב הסובלים מקשקשת תאי העור מתבגרים, מתים ונושרים כעבור יומיים עד שבוע, לעומת כחודש אצל בני אדם ללא קשקשת. התוצאה היא תאי עור מתים, לעיתים שמנוניים, הנושרים בכמות ובגודל רב יחסית ונראים כפתיתים לבנים או אפורים-צהובים על הקרקפת או הבגדים.

גורמים אפשריים לקשקשת:

עור שמנוני שמתבטא בריבוי בלוטות חלב שומני או הפרשת חלב שומני.
מחלת עור כמו סבוריאה, סבוריאזיס, או פסוריאזיס אשר הופעתם בקרקפת ניתנת לרוב לטיפול בשמפו מתאים.
תוצר לוואי מחילוף חומרים של מיקרואורגניזם (באופן פרטני, פטריית שמרים בשם מלסזיה - Malassezia).
רגישות או פגיעות אישית.

ספרות רפואית מחקרית ותיקה מציינת את פטריית הקשקשת מלסזיה (שנקראה קודם בשם פיטירוספורום אובלה - Pityrosporum ovale) כגורם לקשקשת. בעוד שפטרייה זו נמצאת באופן טבעי על-פני עורם של אנשים בריאים וגם של הסובלים מקשקשת, לאחרונה זוהתה פטרייה שאזור מחייתה הייחודי הוא עור הקרקפת (מלסזיה גלובוסה - Malassezia globosa) כגורם האחראי לתופעה. פטרייה זו מעכלת טריגליצרידים הנמצאים בבלוטות החלב על ידי הפרשת אנזים הליפאז - Lipase. תוצאת חילוף החומרים של הפטרייה היא תוצר לוואי של חומצת שומן (ליפידית). חדירת חומצות השומן לשכבה העליונה של האפידרמיס, השכבה הקרנית של העור (Stratum corneum), גורמת לתגובה דלקתית אצל אנשים בעלי רגישות לחומצה זו. זו בתורה, גורמת להפרעה בהתחדשות הקבועה של העור ומביאה להתבקעות לא מסודרת של תאי העור בשכבה הקרנית.

מניעת הקשקשת

סילוק הפטרייה מביא לשינוי מהותי בהיקף תופעת הקשקשת. שימוש קבוע בשמפו נגד קשקשים מפחית הופעה חוזרת של הפטרייה ואיתה הקשקשת. קיימים סוגים רבים של שמפו המונעים את תופעת הקשקשת באמצעות רכיבים פעילים שונים. קיימים שמפואים רפואיים המיועדים לסוגים מסוימים של קשקשת, ואלו ניתנים לרוב אחרי אבחון של רופא עור. להלן המרכיבים המקובלים בשימוש בתכשירים אלה: אבץ פיריתיון (אנ'), קטוקונאזול (אנ'), סלניום גופרי (אנ'), פירוקטון אולאמין (אנ'), תמצית אלכוהולית של בזלת פחם,^[1] שמן עץ התה ועוד.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
	פורטל גוף האדם

קישורים חיצוניים

איתי גל, קשקשים: איך להיפטר מהם בצורה היעילה ביותר, באתר ynet, 22 באפריל 2004
אלכס אלטס, עונת הקשקשים כאן: איך נפטרים מהם?, באתר nrg‏, 1 ביוני 2015
יעל גרופר, מה גורם לקשקשים ואיך אפשר להיפטר מהם?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 12 ביולי 2016

הערות שוליים

^ ראו רכיבי השמפו Alphosyl המשמש לטיפול בפסוריאזיס קרקפת.

[1] ראו רכיבי השמפו Alphosyl המשמש לטיפול בפסוריאזיס קרקפת.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Bearddandruff.JPG|ממוזער|250px|תמונה מוגדלת של קשקש גדול]]
-'''קשׂקשׂת''' (בלשון הדיבור גם '''קשקשים''', ובעבר נקראה גם '''פיטיריאזיס קפיטיס''' -''' Pityriasis capitis''') נגרמת כתוצאה מהשרה מרובה מדי של [[תא]]י [[עור]] מתים מה[[קרקפת]]’ תאי עור מתים ונושרים באופן טבעי, ולכן השרה מועטה היא טבעית ונפוצה למדי וסביר להניח שלא תטריד את האדם מבחינה [[אסתטיקה|אסתטית]]. לעומת זאת, [[אדם|בני אדם]] מסוימים, מסיבות [[מחלות עור|מחלת עור]] או כתוצאה מגורמים סביבתיים, חווים השרה חריגה בכמותה הגדולה, שאליה יכולים להתלוות [[פריחה|אדמומיות]] או [[גירוד|גרד]] של ה[[עור]], ואי-נוחויות אחרות. ברוב המקרים קשקשת יכולה להיות מטופלת בקלות בעזרת [[שמפו טיפולי|שמפו ייעודי]]. חלק מה[[שמפו]]אים (ב[[עברית]] תקנית: שמפונים) ניתנים על ידי [[דרמטולוגיה|רופאי עור]], בהתאם לסוג הקשקשת ש[[אבחנה|אובחנה]]. קשקשת איננה [[אורגניזם]] כמו [[כינים]], אלא עור מת שנאסף על הקרקפת. קשקשת לא זוהתה כגורם ל[[נשירה|נשירת שיער]] או להיווצרותה של [[קרחת]].
+'''קשׂקשׂת''' (בלשון הדיבור גם '''קשקשים''', ובעבר נקראה גם '''פיטיריאזיס קפיטיס''' -''' Pityriasis capitis''') נגרמת כתוצאה מהשרה מרובה מדי של [[תא]]י [[עור]] מתים מה[[קרקפת]]’ תאי עור מתים ונושרים באופן טבעי, ולכן השרה מועטה היא טבעית ונפוצה למדי וסביר להניח שלא תטריד את האדם מבחינה [[אסתטיקה|אסתטית]]. לעומת זאת, [[אדם|בני אדם]] מסוימים, מסיבות [[מחלות עור|מחלת עור]] או כתוצאה מגורמים סביבתיים, חווים השרה חריגה בכמותה הגדולה, שאליה יכולים להתלוות [[פריחה|אדמומיות]] או [[גירוד|גרד]] של העור, ואי-נוחויות אחרות. ברוב המקרים קשקשת יכולה להיות מטופלת בקלות בעזרת [[שמפו טיפולי|שמפו ייעודי]]. חלק מה[[שמפו]]אים (ב[[עברית]] תקנית: שמפונים) ניתנים על ידי [[דרמטולוגיה|רופאי עור]], בהתאם לסוג הקשקשת ש[[אבחנה|אובחנה]]. קשקשת איננה [[אורגניזם]] כמו [[כינים]], אלא עור מת שנאסף על הקרקפת. קשקשת לא זוהתה כגורם ל[[נשירה|נשירת שיער]] או להיווצרותה של [[קרחת]].
 השרה מרובה יכולה גם להיות [[תסמין]] ל[[דהנת|סבוריאה דרמטיטיס]], [[פסוריאזיס]], [[זיהום (רפואה)|זיהום]] [[פטרת|פטרייתי]] או כתוצאה מהתרבות חריגה של [[כינת הראש]].
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 # [[רגישות (תכונה אנושית)|רגישות]] או פגיעות אישית.
-[[ספרות מקצועית|ספרות]] רפואית [[מחקר]]ית ותיקה מציינת את [[פטריות|פטריית]] הקשקשת מלסזיה (שנקראה קודם בשם '''פיטירוספורום אובלה''' -''' Pityrosporum ovale''') כגורם לקשקשת. בעוד שפטרייה זו נמצאת באופן טבעי על-פני עורם של אנשים [[בריאות|בריאים]] וגם של הסובלים מקשקשת, לאחרונה זוהתה פטרייה שאזור מחייתה הייחודי הוא עור הקרקפת ('''מלסזיה גלובוסה''' - '''Malassezia globosa''') כגורם האחראי ל[[תופעה]]. פטרייה זו מעכלת [[טריגליצרידים]] הנמצאים בבלוטות החלב על ידי הפרשת [[אנזים]] ה'''[[ליפאז]]''' - '''Lipase'''. תוצאת [[מטבוליזם|חילוף החומרים]] של הפטרייה היא [[תוצר לוואי]] של [[חומצת שומן]] ([[ליפיד]]ית). חדירת [[חומצת שומן|חומצות השומן]] לשכבה העליונה של ה[[אפידרמיס]], השכבה הקרנית של ה[[עור]] (Stratum corneum), גורמת ל[[תגובה דלקתית]] אצל אנשים בעלי [[רגישות (תכונה אנושית)|רגישות]] ל[[חומצה]] זו. זו בתורה, גורמת להפרעה בהתחדשות הקבועה של העור ומביאה להתבקעות לא מסודרת של [[תא]]י ה[[עור]] בשכבה הקרנית.
+[[ספרות מקצועית|ספרות]] רפואית [[מחקר]]ית ותיקה מציינת את [[פטריות|פטריית]] הקשקשת מלסזיה (שנקראה קודם בשם '''פיטירוספורום אובלה''' -''' Pityrosporum ovale''') כגורם לקשקשת. בעוד שפטרייה זו נמצאת באופן טבעי על-פני עורם של אנשים [[בריאות|בריאים]] וגם של הסובלים מקשקשת, לאחרונה זוהתה פטרייה שאזור מחייתה הייחודי הוא עור הקרקפת ('''מלסזיה גלובוסה''' - '''Malassezia globosa''') כגורם האחראי ל[[תופעה]]. פטרייה זו מעכלת [[טריגליצרידים]] הנמצאים בבלוטות החלב על ידי הפרשת [[אנזים]] ה'''[[ליפאז]]''' - '''Lipase'''. תוצאת [[מטבוליזם|חילוף החומרים]] של הפטרייה היא [[תוצר לוואי]] של [[חומצת שומן]] ([[ליפיד]]ית). חדירת חומצות השומן לשכבה העליונה של ה[[אפידרמיס]], השכבה הקרנית של ה[[עור]] (Stratum corneum), גורמת ל[[תגובה דלקתית]] אצל אנשים בעלי [[רגישות (תכונה אנושית)|רגישות]] ל[[חומצה]] זו. זו בתורה, גורמת להפרעה בהתחדשות הקבועה של העור ומביאה להתבקעות לא מסודרת של [[תא]]י העור בשכבה הקרנית.
 == מניעת הקשקשת ==
 סילוק ה[[פטרת|פטרייה]] מביא לשינוי מהותי בהיקף תופעת הקשקשת. שימוש קבוע ב[[שמפו נגד קשקשים]] מפחית הופעה חוזרת של ה[[פטרת|פטרייה]] ואיתה הקשקשת.
 קיימים סוגים רבים של שמפו המונעים את תופעת הקשקשת באמצעות [[חומר פעיל|רכיבים פעילים]] שונים. קיימים [[שמפו טיפולי|שמפואים רפואיים]] המיועדים לסוגים מסוימים של קשקשת, ואלו ניתנים לרוב אחרי אבחון של [[דרמטולוגיה|רופא עור]].
-להלן המרכיבים המקובלים בשימוש בתכשירים אלה: [[אבץ פיריתיון]] {{אנ|Zinc pyrithione}}, [[קטוקונאזול]]  {{אנ|Ketoconazole}}, [[סלניום גופרי]]  {{אנ|Selenium disulfide}}, [[פירוקטון אולאמין]]  {{אנ|Piroctone olamine}}, תמצית אלכהולית של בזלת פחם,{{הערה|ראו רכיבי השמפו Alphosyl המשמש לטיפול בפסוריאזיס קרקפת.}} שמן עץ התה ועוד.
+להלן המרכיבים המקובלים בשימוש בתכשירים אלה: [[אבץ פיריתיון]] {{אנ|Zinc pyrithione}}, [[קטוקונאזול]] {{אנ|Ketoconazole}}, [[סלניום גופרי]] {{אנ|Selenium disulfide}}, [[פירוקטון אולאמין]] {{אנ|Piroctone olamine}}, תמצית אלכוהולית של בזלת פחם,{{הערה|ראו רכיבי השמפו Alphosyl המשמש לטיפול בפסוריאזיס קרקפת.}} שמן עץ התה ועוד.
 == ראו גם ==

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פיטיריאזיס קפיטיס
ערך מילוני בוויקימילון: קשקשת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קשקשת