סובייקטיביות – הבדלי גרסאות
מ איחוד מתוך סובייקטיבי שנכתב על ידי משתמש:אמרי אביטן |
מ שינוי ריווח ותיקון מקף וקו מפקיד לפי כללי ריווח סימני הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית |
||
| (48 גרסאות ביניים של 40 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|נושא=מדעי החברה}} |
|||
{{בעבודה}} |
|||
'''סוּבְּיֶיקְטִיבִיוּת''' היא התבוננות מזווית ראייה מסוימת, אישית, שאינה מתבססת רק על ה[[עובדה|עובדות]] אלא על [[חשיבה|מחשבות]], [[רגש]]ות ו[[תחושה|תחושות]] הקשורות ל[[סובייקט]], לפרט. את הסובייקטיביות נהוג להנגיד ל[[אובייקטיביות]]. |
|||
הסובייקטיביים טוענים כי לא ניתן להתעלם מעולמו הפנימי של הסובייקט, וכי גם לרגשותיו ולהסתכלותו הייחודית האישית יש חשיבות מכרעת בהסתכלות על העולם. סובייקטיביות קיצונית עשויה לטעון כי אין דבר כזה "עובדות" שנכונות באופן בלתי תלוי, אלא הכול תלוי בצורת הראייה של המתבונן. |
|||
'''סובייקטיביות''' היא התבוננות מזווית ראיה מסוימת, אישית, לא [[אובייקטיביות|אובייקטיבית]], לא מתבססת רק על העובדות אלא על מחשבות, רגשות, ותחושות הקשורות ל[[סובייקט]], לפרט. |
|||
| ⚫ | המושג סובייקטיבי לקוח מתחום ה[[תורת ההכרה|אפיסטמולוגיה]], כקשור בתפישה האנושית, ועל כן הוא תמיד לא מוחלט, וערכו תלוי בעיני המתבונן, בסיטואציה, במקום, ב[[זמן]] ובכל משתנה אפשרי אחר. לדוגמה, דבר הנחשב רב ערך בעיני אדם אחד, עשוי להיחשב חסר ערך בעיני אדם אחר, או אפילו בעיני אותו אדם, עם השתנות המצב. למשל, גבר מסוים עשוי להיחשב יפה או מושך בעיני נשים רבות, אך פחות גברים יחושו הערכה דומה לאותו גבר עצמו. |
||
נהוג לתפוש דרך הסתכלות זו על העולם (ב[[חברה מערבית|חברה המערבית]]) כדבר שלילי, משום שהתפיסה הרווחת כיום היא ה[[רציונאליזם]]. זהו [[הגיון בריא]] (קומן סנס) על פיו יש לשפוט את המציאות על פי אמות מידה אובייקטיביות ולא סובייקטיביות וכי עקרונות ה[[מדע]] מתבססים על פי ניסויים, אמורים להוביל אותנו לחשיבה רציונאלית ולתפיסות עולם מפוכחות. זאת למשל על פי מדעי ה[[מתמטיקה]], ה[[פיזיקה]], ה[[ביולוגיה]], וה[[כימיה]]. |
|||
| ⚫ | אחד מסוגי הסובייקטיביזם, הוא '''סובייקטיביזם [[מוסר]]י''' – השקפה לפיה המשפטים המוסריים מבטאים את עמדתו של כל אדם בנפרד. לא ניתן להוכיח טענות מוסריות, ערכים אינם משקפים מציאות כלשהי, ערכים אינם עובדות ואי אפשר להבחין בין אמת לשקר במוסר. [[דייוויד יום]], שמייצג השקפה זו, טוען שה[[רגש]] המוסרי הוא שקובע את השבח או הגנאי של הפעולה. לדבריו, הערכים אינם קיימים במציאות ואינם מייצגים עובדות, הרגש הוא שמצוי ביסוד השיפוטים המוסריים של האדם ומהווה את המניע לפעולה המוסרית. תפקיד השכל במוסר הוא להתאים את האמצעים הטובים ביותר למען השגת המטרה שנקבעה על ידי הרגש, ולקיים מערכת הכרעות כאשר מדובר בשאלות של צדק. |
||
הסובייקטיביים יטענו כי לא ניתן להתעלם מ[[עולם פנימי|עולמו הפנימי]] של הפרט, הסובייקט וכי גם לרגשותיו ולהסתכלותו הייחודית האישית יש חשיבות מכרעת בהסתכלות על העולם, משום שלא ניתן וגם לא צריך להיות ניתן שכולם יראו את הכול באותה הצורה או ישתמשו באותם הכלים, כי הרי גם על הכלים לבחינת המציאות יש מחלוקות לא רבות. ניתן לשייך דגש על הסובייקט בתחומי ה[[פסיכולוגיה]], [[פסיכיאטריה]], ו[[מדעי הטבע]]. |
|||
---- |
|||
בעיות של סובייקטיביות בשאלה איך אנו תופסים את העולם נידונות בין השאר בתחום הפילוסופי [[תורת ההכרה]]. |
|||
הדגשה של הפן הסובייקטיבי קשורה לרוב לקבלה והכלה של האחר ([[פלורליזם]]) וכן לזרם ה[[פוסטמודרניזם|פוסט מודרני]]. |
|||
| ⚫ | |||
== סוגי סובייקטיביזם == |
|||
'''סובייקטיביזם מוסרי''' |
|||
השקפה שלפיה המשפטים המוסריים מבטאים את עמדתו של כל אדם בנפרד, לא ניתן להוכיח טענות מוסריות, ערכים אינם משקפים מציאות כלשהי, ערכים אינם עובדות ואי אפשר להבחין בין אמת לשקר במוסר. |
|||
| ⚫ | |||
==ראו גם== |
|||
* [[אובייקטיביות]] |
|||
* [[הגישה האינטרסובייקטיבית|אינטרסובייקטיביות]] |
|||
* [[אינדיבידואליזם]] |
|||
* [[פוסטמודרניזם|פוסט מודרניזם]] |
|||
{{בקרת זהויות}} |
|||
| ⚫ | |||
[[קטגוריה:תורת ההכרה]] |
|||
[[קטגוריה:אתיקה]] |
|||
[[קטגוריה:עצמי]] |
|||
| ⚫ | |||
[[en:Subject (philosophy)]] |
|||
[[be:Суб'ект]] |
|||
[[da:Subjekt (filosofi)]] |
|||
[[es:Sujeto (filosofía)]] |
|||
[[fr:Sujet (philosophie)]] |
|||
[[nl:Subjectiviteit]] |
|||
[[sv:Subjektivism]] |
|||
[[zh:客體]] |
|||
גרסה אחרונה מ־23:22, 26 באפריל 2024
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
סוּבְּיֶיקְטִיבִיוּת היא התבוננות מזווית ראייה מסוימת, אישית, שאינה מתבססת רק על העובדות אלא על מחשבות, רגשות ותחושות הקשורות לסובייקט, לפרט. את הסובייקטיביות נהוג להנגיד לאובייקטיביות.
הסובייקטיביים טוענים כי לא ניתן להתעלם מעולמו הפנימי של הסובייקט, וכי גם לרגשותיו ולהסתכלותו הייחודית האישית יש חשיבות מכרעת בהסתכלות על העולם. סובייקטיביות קיצונית עשויה לטעון כי אין דבר כזה "עובדות" שנכונות באופן בלתי תלוי, אלא הכול תלוי בצורת הראייה של המתבונן.
המושג סובייקטיבי לקוח מתחום האפיסטמולוגיה, כקשור בתפישה האנושית, ועל כן הוא תמיד לא מוחלט, וערכו תלוי בעיני המתבונן, בסיטואציה, במקום, בזמן ובכל משתנה אפשרי אחר. לדוגמה, דבר הנחשב רב ערך בעיני אדם אחד, עשוי להיחשב חסר ערך בעיני אדם אחר, או אפילו בעיני אותו אדם, עם השתנות המצב. למשל, גבר מסוים עשוי להיחשב יפה או מושך בעיני נשים רבות, אך פחות גברים יחושו הערכה דומה לאותו גבר עצמו.
אחד מסוגי הסובייקטיביזם, הוא סובייקטיביזם מוסרי – השקפה לפיה המשפטים המוסריים מבטאים את עמדתו של כל אדם בנפרד. לא ניתן להוכיח טענות מוסריות, ערכים אינם משקפים מציאות כלשהי, ערכים אינם עובדות ואי אפשר להבחין בין אמת לשקר במוסר. דייוויד יום, שמייצג השקפה זו, טוען שהרגש המוסרי הוא שקובע את השבח או הגנאי של הפעולה. לדבריו, הערכים אינם קיימים במציאות ואינם מייצגים עובדות, הרגש הוא שמצוי ביסוד השיפוטים המוסריים של האדם ומהווה את המניע לפעולה המוסרית. תפקיד השכל במוסר הוא להתאים את האמצעים הטובים ביותר למען השגת המטרה שנקבעה על ידי הרגש, ולקיים מערכת הכרעות כאשר מדובר בשאלות של צדק.
בעיות של סובייקטיביות בשאלה איך אנו תופסים את העולם נידונות בין השאר בתחום הפילוסופי תורת ההכרה.
הדגשה של הפן הסובייקטיבי קשורה לרוב לקבלה והכלה של האחר (פלורליזם) וכן לזרם הפוסט מודרני.
