נשא (חלבון) – הבדלי גרסאות
מראה
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←שטף המולקולות אל תוך התא: ויקיזציה |
|||
(15 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נשא''' ( |
'''נשא''' (ב[[אנגלית]]: '''Transporter''') הוא [[חלבון]] המצוי ב[[תא]], שתפקידו להעביר מומסים שונים, שאינם יכולים לעבור ב[[פעפוע]] (כיוון ש[[מסה מולקולרית|המסה המולקולרית]] שלהם גדולה מדי או מכיוון שקרום התא ה[[הידרופובי]] לא מאפשר זאת) מצד אחד של ה[[קרום התא|ממברנה]] לצד השני. |
||
==שטף המולקולות אל תוך התא== |
==שטף המולקולות אל תוך התא== |
||
ישנם מספר גורמים המשפיעים על שטף ה[[מולקולה|מולקולות]] על ידי נשאים: |
ישנם מספר גורמים המשפיעים על שטף ה[[מולקולה|מולקולות]] על ידי נשאים: |
||
# [[רוויה]] של אתרי הקישור -תלוי ב[[ריכוז]] המולקולות וב[[אפיניות]] |
# [[תרכובת רוויה#ביוכימיה וחומצות שומן|רוויה]] של אתרי הקישור - תלוי ב[[ריכוז (כימיה)|ריכוז]] המולקולות וב[[אפיניות]] (יכולת הנשא לקשור את המולקולות). בניגוד לדיפוזיה, בה המגבלה היא בריכוזים גבוהים מאוד, מעבר על ידי נשא מוגבל, ויכולות לעבור רק מעט מאוד מולקולות בכל פעם. |
||
# |
# יחס הנשאים לשטח הממברנה - ככל שיש יותר נשאים, כך יגדל השטף משום שיש יותר חלבונים שפעילים במעבר. |
||
# קצב השינוי הקונפורמטיבי של החלבונים - על מנת להעביר את המולקולות, מבנה הנשא משתנה. תהליך זה לוקח זמן. ככל שהתהליך מהר יותר, כך השטף גדול יותר. |
# קצב השינוי הקונפורמטיבי של החלבונים - על מנת להעביר את המולקולות, מבנה הנשא משתנה. תהליך זה לוקח זמן. ככל שהתהליך מהר יותר, כך השטף גדול יותר. |
||
==תכונות של |
==תכונות של נשאים== |
||
* קצב המעבר של מולקולות שעוברות דרך נשאים, גבוה יותר דרך הנשא מאשר בדיפוזיה רגילה. |
* קצב המעבר של מולקולות שעוברות דרך נשאים, גבוה יותר דרך הנשא מאשר בדיפוזיה רגילה. |
||
* כל נשא ספציפי למולקולה מסוימת (בניגוד ל[[תעלה יונית|תעלות]] שהן פחות ספציפיות). |
* כל נשא ספציפי למולקולה מסוימת (בניגוד ל[[תעלה יונית|תעלות]] שהן פחות ספציפיות). |
||
* ניתן לעכב נשא |
* ניתן לעכב נשא על ידי חומרים חיצוניים המוזרקים למערכת - קיימים [[מעכבי אנזימים|מעכבים]] שפועלים על ידי תחרות עם חומרים דומים מבחינה מבנית, או עם חומרים שאינם דומים. |
||
* ניתן להשתמש בנשאים גם על מנת להעביר חומרים נגד [[מפל הריכוזים]]. |
* ניתן להשתמש בנשאים גם על מנת להעביר חומרים נגד [[מפל הריכוזים]]. |
||
* [[קינטיקה]] של |
* [[קינטיקה]] של נשאים דומה לקינטיקה של [[אנזים|אנזימים]], אך בניגוד לאנזימים, נשאים צריכים להיות פנויים בצד מסוים של הממברנה. |
||
==סוגי נשאים== |
==סוגי נשאים== |
||
[[קובץ:Scheme secundary active transport-heb.svg|שמאל|ממוזער|250px|סכימה המתארת דוגמה למעבר יוני סידן ב[[הובלה פעילה שניונית]]]] |
[[קובץ:Scheme secundary active transport-heb.svg|שמאל|ממוזער|250px|סכימה המתארת דוגמה למעבר יוני סידן ב[[הובלה פעילה שניונית]]]] |
||
מחלקים את הנשאים לשתי קבוצות עיקריות לפי דרך פעולתם: |
|||
# '''פעפוע מסויע''' - מעבירים את המומס מריכוז גבוה לריכוז נמוך (במורד מפל הריכוזים). ההעברה אינה צורכת [[אנרגיה]] (ATP), אלא מונעת מהפרשי הריכוזים. |
# '''פעפוע מסויע''' - מעבירים את המומס מריכוז גבוה לריכוז נמוך (במורד מפל הריכוזים). ההעברה אינה צורכת [[אנרגיה]] (ATP), אלא מונעת מהפרשי הריכוזים. |
||
# '''[[הובלה פעילה]]''' - נשאים היכולים להעביר את המומס מהריכוז הנמוך לגבוה, בניגוד למפל הריכוזים. חלבונים אלו דורשים אנרגיה |
# '''[[הובלה פעילה]]''' - נשאים היכולים להעביר את המומס מהריכוז הנמוך לגבוה, בניגוד למפל הריכוזים. חלבונים אלו דורשים אנרגיה. |
||
נשאים בהובלה פעילה מתחלקים גם הם לשתי קבוצות: |
נשאים בהובלה פעילה מתחלקים גם הם לשתי קבוצות: |
||
שורה 29: | שורה 29: | ||
* [[חלבון]] |
* [[חלבון]] |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
⚫ | |||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
⚫ | |||
[[en:Membrane transport protein]] |
|||
[[fa:پروتئین ترابری غشاء]] |
|||
[[it:Trasportatore di membrana]] |
|||
[[ja:膜輸送体]] |
|||
[[pl:Białko transportowe]] |
גרסה אחרונה מ־00:24, 25 בספטמבר 2021
נשא (באנגלית: Transporter) הוא חלבון המצוי בתא, שתפקידו להעביר מומסים שונים, שאינם יכולים לעבור בפעפוע (כיוון שהמסה המולקולרית שלהם גדולה מדי או מכיוון שקרום התא ההידרופובי לא מאפשר זאת) מצד אחד של הממברנה לצד השני.
שטף המולקולות אל תוך התא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מספר גורמים המשפיעים על שטף המולקולות על ידי נשאים:
- רוויה של אתרי הקישור - תלוי בריכוז המולקולות ובאפיניות (יכולת הנשא לקשור את המולקולות). בניגוד לדיפוזיה, בה המגבלה היא בריכוזים גבוהים מאוד, מעבר על ידי נשא מוגבל, ויכולות לעבור רק מעט מאוד מולקולות בכל פעם.
- יחס הנשאים לשטח הממברנה - ככל שיש יותר נשאים, כך יגדל השטף משום שיש יותר חלבונים שפעילים במעבר.
- קצב השינוי הקונפורמטיבי של החלבונים - על מנת להעביר את המולקולות, מבנה הנשא משתנה. תהליך זה לוקח זמן. ככל שהתהליך מהר יותר, כך השטף גדול יותר.
תכונות של נשאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קצב המעבר של מולקולות שעוברות דרך נשאים, גבוה יותר דרך הנשא מאשר בדיפוזיה רגילה.
- כל נשא ספציפי למולקולה מסוימת (בניגוד לתעלות שהן פחות ספציפיות).
- ניתן לעכב נשא על ידי חומרים חיצוניים המוזרקים למערכת - קיימים מעכבים שפועלים על ידי תחרות עם חומרים דומים מבחינה מבנית, או עם חומרים שאינם דומים.
- ניתן להשתמש בנשאים גם על מנת להעביר חומרים נגד מפל הריכוזים.
- קינטיקה של נשאים דומה לקינטיקה של אנזימים, אך בניגוד לאנזימים, נשאים צריכים להיות פנויים בצד מסוים של הממברנה.
סוגי נשאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקים את הנשאים לשתי קבוצות עיקריות לפי דרך פעולתם:
- פעפוע מסויע - מעבירים את המומס מריכוז גבוה לריכוז נמוך (במורד מפל הריכוזים). ההעברה אינה צורכת אנרגיה (ATP), אלא מונעת מהפרשי הריכוזים.
- הובלה פעילה - נשאים היכולים להעביר את המומס מהריכוז הנמוך לגבוה, בניגוד למפל הריכוזים. חלבונים אלו דורשים אנרגיה.
נשאים בהובלה פעילה מתחלקים גם הם לשתי קבוצות:
- הובלה פעילה ראשונית - משאבות המעבירות חומר כנגד מפל הריכוזים, תוך שימוש באנרגיה. קיים צימוד ישיר בין ההעברה להידרוליזה של ATP.
- הובלה פעילה שניונית - משאבות המשתמשות בכוח המניע של מפל הריכוזים של חומר מסוים על מנת להעביר מומס שני, כנגד מפל הריכוזים שלו.