המועצה לענף הלול – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1-\2, \1 מיליון, לעתים, ביניה\1 |
|||
שורה 7: | שורה 7: | ||
המועצה לענף הלול (ידועה גם כ"מועצת הלול") הוקמה על פי "חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) התשכ"ד 1963. על פי חוק זה תפקידי המועצה הנם: לתכנן את שוק גידול העופות (להטלה, פיטום והדגרה) בהתאם להנחיות [[שר החקלאות]] ולהסדיר את היקף גידול העופות בהתאם לתכנון. כמו כן, לפקח על טיפוח הענף, להסדיר את הייצור של חומרי רבייה ושיווקם בישראל וליצוא, להסדיר את שיווק הביצים ובשר העופות בישראל ולייצוא, לסייע בשיווק בשר עוף, להקים מחסני מיון ואריזה לביצים, ולסייע במחקר שווקים ושיטות ייצור בענף. בנוסף, על פי החוק מתפקידי המועצה לפעול להגברת הצריכה של תוצרי הענף בישראל ומחוצה לה. |
המועצה לענף הלול (ידועה גם כ"מועצת הלול") הוקמה על פי "חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) התשכ"ד 1963. על פי חוק זה תפקידי המועצה הנם: לתכנן את שוק גידול העופות (להטלה, פיטום והדגרה) בהתאם להנחיות [[שר החקלאות]] ולהסדיר את היקף גידול העופות בהתאם לתכנון. כמו כן, לפקח על טיפוח הענף, להסדיר את הייצור של חומרי רבייה ושיווקם בישראל וליצוא, להסדיר את שיווק הביצים ובשר העופות בישראל ולייצוא, לסייע בשיווק בשר עוף, להקים מחסני מיון ואריזה לביצים, ולסייע במחקר שווקים ושיטות ייצור בענף. בנוסף, על פי החוק מתפקידי המועצה לפעול להגברת הצריכה של תוצרי הענף בישראל ומחוצה לה. |
||
על פי החוק, מספר חברי מועצה הוא 50-40 חברים. במועצה מיוצגים כל הגורמים הקשורים לענף הלול: מגדלים, משווקים, צרכנים, גורמים מן התעשייה ומשרדי הממשלה. תקציב המועצה לשנת 2014 היה כ-126 |
על פי החוק, מספר חברי מועצה הוא 50-40 חברים. במועצה מיוצגים כל הגורמים הקשורים לענף הלול: מגדלים, משווקים, צרכנים, גורמים מן התעשייה ומשרדי הממשלה. תקציב המועצה לשנת 2014 היה כ-126 מיליון שקלים, והיא העסיקה כ-230 עובדים בשנה זו, ומקום מושבם של משרדיה בתל אביב. תקציב המועצה מגיע מהחקלאים בענף המחויבים על פי חוק לשלם [[היטל (מס)|היטל]] על כל שיווק של ביצה ועוף, ומקבלים מן המועצה שירותים שונים. |
||
==פעילות המועצה== |
==פעילות המועצה== |
||
שורה 13: | שורה 13: | ||
המועצה מפעילה פקחים על מנת למנוע שיווק בישראל של עוף וביצים שאינם מפוקחים תברואתית. פעמים רבות מסכלים פקחיה הברחות משטחי [[הרשות הפלסטינית]] לישראל, בשיתוף פעולה עם [[משטרת ישראל]]{{הערה|אלישע בן קימון, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4794930,00.html סוכלה הברחת כ-50 אלף ביצים מהרשות הפלסטינית], באתר [[ynet]]{{כ}}, 21 באפריל 2016}}{{הערה|מיכל רז-חיימוביץ', [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001135177 זהירות: 40,000 ביצים מוברחות מהרש"פ מסוכנות למאכל אדם], באתר [[גלובס]], 27 ביוני 2016}}{{הערה|מיכל רז-חיימוביץ', [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001156798 לא למאכל: כ-40 אלף ביצים מזויפות נתפסו בבית חנינה], באתר [[גלובס]], 19 באוקטובר 2016}}. |
המועצה מפעילה פקחים על מנת למנוע שיווק בישראל של עוף וביצים שאינם מפוקחים תברואתית. פעמים רבות מסכלים פקחיה הברחות משטחי [[הרשות הפלסטינית]] לישראל, בשיתוף פעולה עם [[משטרת ישראל]]{{הערה|אלישע בן קימון, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4794930,00.html סוכלה הברחת כ-50 אלף ביצים מהרשות הפלסטינית], באתר [[ynet]]{{כ}}, 21 באפריל 2016}}{{הערה|מיכל רז-חיימוביץ', [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001135177 זהירות: 40,000 ביצים מוברחות מהרש"פ מסוכנות למאכל אדם], באתר [[גלובס]], 27 ביוני 2016}}{{הערה|מיכל רז-חיימוביץ', [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001156798 לא למאכל: כ-40 אלף ביצים מזויפות נתפסו בבית חנינה], באתר [[גלובס]], 19 באוקטובר 2016}}. |
||
המועצה קובעת את מכסות הייצור למגדלים, וקובעת את מכסות הייבוא של ביצים לישראל{{הערה|[[חיים ריבלין]], [http://www.mako.co.il/news-money/consumer-q3_2015/Article-d88a47e02df1051004.htm בדיקה: האם המחסור בביצים בישראל מפוברק?], באתר mako{{כ}}, 30 בספטמבר 2015}}, כאשר בשנת 2014 עמדה המכסה הארצית לייצור ביצי מאכל על |
המועצה קובעת את מכסות הייצור למגדלים, וקובעת את מכסות הייבוא של ביצים לישראל{{הערה|[[חיים ריבלין]], [http://www.mako.co.il/news-money/consumer-q3_2015/Article-d88a47e02df1051004.htm בדיקה: האם המחסור בביצים בישראל מפוברק?], באתר mako{{כ}}, 30 בספטמבר 2015}}, כאשר בשנת 2014 עמדה המכסה הארצית לייצור ביצי מאכל על כ-1.3 מיליארד ביצים. המועצה קובעת גם את גובה ההיטל שמשלמים המגדלים ושולטת על חישוב התשלום שמקבלים המגדלים{{הערה|אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.2374489 משרד האוצר יוזם: פירוק מועצות הלול והצמחים], באתר [[דה מרקר]], 13 ביולי 2014}}. לעתים נוצר מחסור בביצים בישראל, וביקורת הוטלה על מועצת הלול בגין תכנון לקוי של שוק הביצים{{הערה|אורה קורן ועדי דברת-מזריץ, [http://www.mako.co.il/food-cooking_magazine/Article-fc07accafe12051006.htm מחדל הירקות, הביצים והעוף: מי אחראי למדפים הריקים בסופרמרקטים?], באתר mako{{כ}}, 1 באוקטובר 2015}}. הממשלה בתיאום עם המועצה קובעת את המחיר למשווקים. |
||
משרד האוצר בשיתוף עם משרד החקלאות החלו לפעול לביטול מועצות חקלאיות רבות, |
משרד האוצר בשיתוף עם משרד החקלאות החלו לפעול לביטול מועצות חקלאיות רבות, ביניהן מועצת הלול. מטרת הרפורמה היא לעבור משיטה בה המועצות מפקחות על המכסים ועל כמויות הייצור, לתמיכה ישירה בחקלאים, כנהוג במדינות ה-[[OECD]]{{הערה|[[חזי שטרנליכט]] |
||
וזאב קליין, [http://www.israelhayom.co.il/article/358703 בקרוב נשלם פחות?], באתר [[ישראל היום]], 22 בפברואר 2016}}. |
וזאב קליין, [http://www.israelhayom.co.il/article/358703 בקרוב נשלם פחות?], באתר [[ישראל היום]], 22 בפברואר 2016}}. |
||
גרסה מ־08:49, 4 באוגוסט 2017
המועצה לענף הלול היא מועצה סטטוטורית, אחת ממועצות הייצור והשיווק הפועלות במסגרת משרד החקלאות, וממונה על הסדרת תחום משק העופות בישראל.
רקע
ענף הלול כולל מספר שלוחות: שלוחת ההטלה העוסקת בייצור של ביצי מאכל, שלוחת הפטם (העוף הצעיר) ושלוחת תרנגולי ההודו העוסקת באספקת בשר עוף למאכל, ושלוחת הרבייה שמספקת אפרוחים לשלוחות האחרות. נכון לשנת 2014, היקף הייצור של ענף הלול במדינת ישראל עומד על כ-5.5מיליארד שקלים בשנה המהווים כ-17% מסך התוצרת החקלאית בישראל.
המועצה לענף הלול (ידועה גם כ"מועצת הלול") הוקמה על פי "חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) התשכ"ד 1963. על פי חוק זה תפקידי המועצה הנם: לתכנן את שוק גידול העופות (להטלה, פיטום והדגרה) בהתאם להנחיות שר החקלאות ולהסדיר את היקף גידול העופות בהתאם לתכנון. כמו כן, לפקח על טיפוח הענף, להסדיר את הייצור של חומרי רבייה ושיווקם בישראל וליצוא, להסדיר את שיווק הביצים ובשר העופות בישראל ולייצוא, לסייע בשיווק בשר עוף, להקים מחסני מיון ואריזה לביצים, ולסייע במחקר שווקים ושיטות ייצור בענף. בנוסף, על פי החוק מתפקידי המועצה לפעול להגברת הצריכה של תוצרי הענף בישראל ומחוצה לה.
על פי החוק, מספר חברי מועצה הוא 50-40 חברים. במועצה מיוצגים כל הגורמים הקשורים לענף הלול: מגדלים, משווקים, צרכנים, גורמים מן התעשייה ומשרדי הממשלה. תקציב המועצה לשנת 2014 היה כ-126 מיליון שקלים, והיא העסיקה כ-230 עובדים בשנה זו, ומקום מושבם של משרדיה בתל אביב. תקציב המועצה מגיע מהחקלאים בענף המחויבים על פי חוק לשלם היטל על כל שיווק של ביצה ועוף, ומקבלים מן המועצה שירותים שונים.
פעילות המועצה
המועצה מפעילה פקחים על מנת למנוע שיווק בישראל של עוף וביצים שאינם מפוקחים תברואתית. פעמים רבות מסכלים פקחיה הברחות משטחי הרשות הפלסטינית לישראל, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל[1][2][3].
המועצה קובעת את מכסות הייצור למגדלים, וקובעת את מכסות הייבוא של ביצים לישראל[4], כאשר בשנת 2014 עמדה המכסה הארצית לייצור ביצי מאכל על כ-1.3 מיליארד ביצים. המועצה קובעת גם את גובה ההיטל שמשלמים המגדלים ושולטת על חישוב התשלום שמקבלים המגדלים[5]. לעתים נוצר מחסור בביצים בישראל, וביקורת הוטלה על מועצת הלול בגין תכנון לקוי של שוק הביצים[6]. הממשלה בתיאום עם המועצה קובעת את המחיר למשווקים.
משרד האוצר בשיתוף עם משרד החקלאות החלו לפעול לביטול מועצות חקלאיות רבות, ביניהן מועצת הלול. מטרת הרפורמה היא לעבור משיטה בה המועצות מפקחות על המכסים ועל כמויות הייצור, לתמיכה ישירה בחקלאים, כנהוג במדינות ה-OECD[7].
הרפורמה בענף הלול
קישורים חיצוניים
- אתר המועצה
- חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד-1963 באתר Nevo
- אשר מאיר, חני רוטשטיין-כהן, אריאל ארליך, משק הלול בישראל-ניתוח משק מתוכנן והצעה לרפורמה באתר פורום קהלת, יולי 2015
אורה קורן ועדי דברת-מזריץ, "הרווח בענף העופות מטורף - והכל תחת הגג של מועצת הלול", באתר TheMarker, 22 באפריל 2014
אורה קורן, "חוסר היעילות בענף הלול גובה מהצרכן עלות מיותרת של 200 מיליון שקל בשנה", באתר TheMarker, 24 באוגוסט 2014
- מיכל-רז חיימוביץ', מועצת הלול: תפסנו 30 אלף ביצים מזויפות ו-500 ק"ג בשר מוברח, באתר גלובס, 2 במרץ 2017
- שוקי טאוסיג, בשר רזה, באתר העין השביעית, 24 ביולי 2017
הערות שוליים
- ^ אלישע בן קימון, סוכלה הברחת כ-50 אלף ביצים מהרשות הפלסטינית, באתר ynet, 21 באפריל 2016
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', זהירות: 40,000 ביצים מוברחות מהרש"פ מסוכנות למאכל אדם, באתר גלובס, 27 ביוני 2016
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', לא למאכל: כ-40 אלף ביצים מזויפות נתפסו בבית חנינה, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2016
- ^ חיים ריבלין, בדיקה: האם המחסור בביצים בישראל מפוברק?, באתר mako, 30 בספטמבר 2015
- ^ אורה קורן, משרד האוצר יוזם: פירוק מועצות הלול והצמחים, באתר דה מרקר, 13 ביולי 2014
- ^ אורה קורן ועדי דברת-מזריץ, מחדל הירקות, הביצים והעוף: מי אחראי למדפים הריקים בסופרמרקטים?, באתר mako, 1 באוקטובר 2015
- ^ חזי שטרנליכט וזאב קליין, בקרוב נשלם פחות?, באתר ישראל היום, 22 בפברואר 2016